זלמן אברהם וקסמן

מוצא ושנות הנעורים

זלמן אברהם וקסמן נולד ב־22 ביולי 1888 בפרילוקה, סמוך לקייב שבאימפריה הרוסית, כיום נובה פרילוקה שבאוקראינה, בנם של יעקב וקסמן ופרדיה לונדון. הוא גדל בבית יהודי, אצל אם שניהלה עסק משלה לבדים ולדברי סדקית וחיה, כלשון הביוגרף שלו, במסורת היהודית היפה, ובמשך כמה שנים למד תנ״ך ותלמוד.

עבודה וקריירה

לאחר מות אמו עמד ב־1910 בבחינות בגימנסיה החמישית באודסה ויצא מיד לארצות הברית, שם קיבל אותו בן דוד שגידל תרנגולות בניו ג׳רזי. ב־1911 נכנס לקולג׳ רטגרס במלגה ממלכתית, קיבל ב־1918 דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה, ושב לרטגרס לשארית הקריירה שלו, וחקר בעיקר את המיקרואורגניזמים שבקרקע. מ־1939 בדק עם עמיתיו באופן שיטתי מיקרואורגניזמים מן הקרקע מול חיידקים גורמי מחלות, ומעבדתו בודדה את האקטינומיצין ב־1940, את הסטרפטומיצין ב־1943 ואת הניאומיצין ב־1948, מתוך יותר מעשרים חומרים כאלה.

הסטרפטומיצין, שבודד ב־1943 בידי אלברט שץ, סטודנט לתואר מתקדם במעבדתו, מן החיידק Streptomyces griseus, היה לתרופה היעילה הראשונה נגד שחפת, ווקסמן העניק את השם אנטיביוטיקה לכל המשפחה של מעכבים טבעיים אלה. רוב התמלוגים הלכו לרטגרס, שבנתה בהם את המכון למיקרוביולוגיה שהוא היה מנהלו הראשון, ובחלק מחלקו שלו הקימו הוא ואשתו דבורה מיטניק קרן למיקרוביולוגיה. הוא קיבל לבדו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1952, על גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה הראשונה היעילה נגד שחפת.

השנים האחרונות

הוא מת בהיאניס שבמסצ׳וסטס ב־16 באוגוסט 1973 ונקבר בוודס הול, תחת מצבה הנושאת, בעברית ובאנגלית, פסוק מישעיהו: תפתח ארץ ויפרו ישע.