גרטי קורי

מוצא ושנות הנעורים

גרטי קורי נולדה בשם גרטי רדניץ למשפחה יהודית בפראג, אז באוסטרו־הונגריה, ב־15 באוגוסט 1896.

עבודה וקריירה

אביה היה כימאי שניהל בתי זיקוק לסוכר לאחר שהמציא שיטת זיקוק; אמה הייתה אישה משכילה שנמנתה עם ידידיו של פרנץ קפקא. בגיל שש עשרה החליטה להיות רופאה וגילתה שחסרים לה כל תנאי הקדם: בשנה אחת השלימה מה שכמוהו שמונה שנות לטינית וחמש שנות פיזיקה, כימיה ומתמטיקה, עברה את בחינת הכניסה והתקבלה ב־1914 לפקולטה לרפואה באוניברסיטת קארל־פרדיננד — הישג נדיר לנשים באותם ימים. את קרל קורי פגשה בשיעור אנטומיה, נישאה לו עם סיום הלימודים ב־1920, וב־1922 עזבו השניים אירופה המידרדרת לארצות הברית.

הם עבדו כמעבדה אחת ולא כשתי קריירות, ועקבו אחר האופן שבו הגוף מפרק גליקוגן לגלוקוז ובונה אותו מחדש — המחזור הנושא את שמם — ובודדו את התרכובת הזרחתית שמאפשרת אותו. ב־1947 הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ולשלישית שזכתה בנובל מדעי. הנשיא טרומן מינה אותה לחבר מועצת הקרן הלאומית למדע, תפקיד שמילאה עד מותה ב־26 באוקטובר 1957. שישה חוקרים שהתלמדו במעבדתם זכו לימים בנובל משלהם, וב־2004 הוכרז החדר ששניהם חלקו אתר היסטורי לאומי. בצעירותה המירה את דתה לקתוליות; המדריך רושם אותה כפי שהוא רושם כל מי שנולד יהודי.