Fritz Lipmann

מוצא ושנות הנעורים

פריץ אלברט ליפמן נולד בקניגסברג, אז בירת פרוסיה המזרחית, ב־12 ביוני 1899, בנם של לאופולד ליפמן, עורך דין, ושל גרטרוד לחמנסקי.

עבודה וקריירה

הוא בא, כלשון המילון לביוגרפיה מדעית, ממשפחה יהודית־גרמנית טיפוסית מן המעמד הבינוני הליברלי, שבה השכלה, אמנויות ומעורבות חברתית היו חשובות והדת פחות. הוא למד רפואה בקניגסברג, בברלין ובמינכן, שירת ב־1918 בשירות הרפואי של הצבא, קיבל את תואר הרופא בברלין ב־1924, ואז פנה לכימיה וקיבל דוקטורט ב־1927. הוא התמחה במעבדתו של אוטו מאיירהוף בברלין ובהיידלברג, וב־1932 הלך בעקבות אלברט פישר למכון הביולוגי של קרן קרלסברג בקופנהגן, ונשאר שם כשהיטלר עלה לשלטון בשנה שלאחר מכן.

ב־1939, לאחר שחבריו הדנים הזהירו אותו מפני הסכנה שבהישארות, יצא לארצות הברית, עבד בבית הספר לרפואה של קורנל בניו יורק, ומ־1941 בבית החולים הכללי של מסצ׳וסטס בבוסטון. מאמרו מ־1941 על יצירתה וניצולה של אנרגיית קשרי הפוספט הנהיג את סימן הגל לפוספט עתיר אנרגיה, הכוח המניע של רבות מן התגובות בתא החי. בבוסטון, ב־1946, גילה גורם עזר הדרוש לשפעול האצטט וקרא לו קואנזים A, על שם אותו שפעול, והוא התברר כחוליה החסרה במעגל החומצה הציטרית שתיאר הנס קרבס.

הוקרה

ב־1949 מונה לפרופסור לכימיה ביולוגית בבית הספר לרפואה של הרווארד, וחלק עם קרבס את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1953, ומחציתו הוענקה לו על גילוי קואנזים A ועל חשיבותו לחילוף החומרים הביניימי.

השנים האחרונות

מ־1957 היה פרופסור במכון רוקפלר בניו יורק, קיבל ב־1966 את המדליה הלאומית למדע, ומת בפוקיפסי, סמוך לבית הכפרי שלו בריינבק, ב־24 ביולי 1986, בגיל שמונים ושבע.