הברית האמריקנית, פריט אחר פריט

יו-אס-אס ליברטי, 8 ביוני 1967

ב-8 ביוני 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, תקפו מטוסים וספינות טורפדו ישראליות את יו-אס-אס ליברטי, ספינת מודיעין אמריקנית במים בינלאומיים מול סיני. שלושים וארבעה אנשי צבא אמריקנים נהרגו ו-171 נפצעו.

ישראל אמרה שטעתה וראתה בספינה כלי שיט מצרי, התנצלה ושילמה פיצויים בשלושה שלבים: 3,323,500 דולר למשפחות ההרוגים ב-1968, כ-3.5 מיליון לפצועים ב-1969, ושישה מיליון עבור הספינה עצמה בדצמבר 1980 — קרוב לשלושה עשר מיליון בערכי אותם ימים. בתיעוד הדיפלומטי שפורסם, מחאתו של מזכיר המדינה דין ראסק כינתה את התקיפה מעשה של חוסר אחריות צבאית המשקף זלזול פזיז בחיי אדם. כל החקירות הרשמיות האמריקניות — בית הדין החוקר של חיל הים, ה-CIA, המטות המשולבים וועדות הקונגרס — הגיעו למסקנה של טעות בזיהוי ולא תקיפה מכוונת של אמריקנים.

אגודת הניצולים, האדמירל תומאס מורר, לימים ראש המטות המשולבים, וכמה היסטוריונים דוחים את המסקנה הזאת; הוועדה שקבעה כי התקיפה הייתה מכוונת והגישה את דוחה לקונגרס ב-2004 הייתה פאנל פרטי ולא גוף ממשלתי. הדף הזה אינו מתיימר להכריע.

הסתייגות: רשמית: טעות בזיהוי. נדחית בידי הניצולים ובידי קצינים בכירים. הדף הזה מדווח על המחלוקת, לא על פסק דין.

הלחץ האמריקני על ישראל, מ-1957 עד 1992

הסיוע מעולם לא הגיע בלי תנאים, ורשימת הלחצים האמריקניים ארוכה וחוצה מפלגות. במרס 1957 הכריח אייזנהאואר את ישראל לפנות את סיני באיימו לנתק לא רק את הסיוע הממשלתי אלא גם את הסיוע הפרטי האמריקני — התרומות המוכרות לצורכי מס ורכישות האיגרות שישראל נשענה עליהן.

בדצמבר 1969 פרסם מזכיר המדינה של ניקסון, ויליאם רוג'רס, תוכנית שדרשה נסיגה ישראלית לקווי 1949; ישראל דחתה אותה על הסף. במרס 1975 פתחו פורד וקיסינג'ר ב״הערכה מחדש״ רשמית של היחסים, הקפיאו אספקת נשק ובכללה מטוסי F-15, והורו למשרדים להניח את העניינים הישראליים בתחתית הערימה; הדבר הסתיים רק כששבעים ושישה סנאטורים חתמו על מכתב נגד כך. באוקטובר 1977 פרסם קרטר עם ברית המועצות הודעה משותפת על הסדר כולל במזרח התיכון, והחזיר את מוסקבה לתיק בניגוד לעמדת ישראל, ואחר כך נסוג ממנה בלחץ.

ב-1981 השהה רייגן שתי אספקות של מטוסי F-16. ב-1991 וב-1992 עיכב ג'ורג' ה. וו. בוש עשרה מיליארד דולר של ערבויות הלוואה בגלל בנייה בהתנחלויות.

קלינטון, קמפ דייוויד והפרמטרים של דצמבר 2000

לחצו של נשיא אמריקני אינו תמיד עונשי; לעתים הוא הלחץ לחתום. ראשית תיקון, שכן הסיפור מסופר לרוב הפוך: בראק לא נגרר לקמפ דייוויד ביולי 2000 — הוא שביקש מקלינטון לכנס את הפסגה.

הפסגה נכשלה, וב-23 בדצמבר 2000 הציג קלינטון הצעת גישור משלו, המרחיקה ביותר שהציע נשיא אמריקני: מדינה פלסטינית על 94 עד 96 אחוזים מן הגדה המערבית עם חילופי שטחים של 1 עד 3 אחוזים, וירושלים מחולקת לפי קווים אתניים, בהסדר מיוחד לאגן ההיסטורי. ממשלת בראק אישרה את הפרמטרים ב-27 בדצמבר, בהסתייגויות שקלינטון ראה כנמצאות בתוכם.

פסק דינו של קלינטון עצמו, בזיכרונותיו, הוא המשפט ששורד כל גרסה: ״דחיית הצעתי בידי ערפאת, לאחר שבראק קיבל אותה, הייתה טעות בממדים היסטוריים.״ באותה עת נמשכה האינתיפאדה השנייה שלושה חודשים: היא פרצה ב-28 בספטמבר 2000, אחרי כישלון קמפ דייוויד ולפני שהוצעו הפרמטרים. באשר למחיר האנושי, הספירות נבדלות לפי המקור, לפי התקופה הנכללת ולפי אופן סיווג הלוחמים; לכן הכרטיס הזה נותן טווחים ולא דיוק מדומה. הנתונים הישראליים באים ממשרד החוץ הישראלי: 1,058 ישראלים נהרגו מאלימות פלסטינית עד 9 באפריל 2005, וכ-1,100 עד סוף אותה שנה, מהם כשני שלישים אזרחים. ההרוגים הפלסטינים באותה תקופה מוערכים בכ-3,000 עד 3,400, ומהם כמה מאות נהרגו בידי פלסטינים אחרים ולא בידי כוחות ישראליים.

הסתייגות: שנוי במחלוקת: האם תשובת ערפאת הייתה דחייה או קבלה בהסתייגויות, והאם גם ההסתייגויות הישראליות היו מחוץ לפרמטרים. הציטוט שלמעלה הוא שיפוטו של קלינטון, לא קביעה ניטרלית. מאזני ההרוגים בסכסוך הזה משתנים לפי המקור והשיטה; מכאן הטווחים.

ובזמננו: 2016 ו-2024

ב-23 בדצמבר 2016, בשבועות האחרונים לנשיאותו, הורה אובמה למשלחת האמריקנית להימנע ולא להטיל וטו על החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שקבעה כי ההתנחלויות הישראליות הן הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי; ההחלטה עברה בארבע עשרה קולות מול אפס עם ההימנעות האמריקנית היחידה, והיא עומדת עד היום משום שארצות הברית לא הרימה את ידה.

ב-1 בפברואר 2024 חתם ביידן על צו המטיל סנקציות כספיות ואיסורי ויזה על מתנחלים ישראלים המואשמים באלימות בגדה המערבית — הפעם הראשונה שנשיא אמריקני משתמש בכלי הזה נגד אזרחים ישראלים. במאי 2024 עיכב ממשלו משלוח של פצצות במשקל 2,000 ו-500 ליברות נוכח האפשרות של מתקפה ישראלית ברפיח, וביידן הצהיר בפומבי שיעצור נשק נוסף אם המתקפה תצא לפועל. הממשל הבא שחרר את המשלוח בינואר 2025. הרשימה הזאת אינה קובלנה.

היא אומרת שיחסים שבהם שבעה נשיאים משתי המפלגות עיכבו נשק, כסף או וטו הם ברית בין מדינות בעלות אינטרסים נפרדים, ולא יחסי חסות — וזה בדיוק מה שמתנגדי הברית מניחים לרוב שהם.

אייפא״ק: מה הוא מבחינה משפטית, וכמה הוא באמת מוציא

אייפא״ק הוא ארגון של אזרחים אמריקנים, הרשום לפי חוק גילוי הלובינג כמו כל מטרה פנימית אחרת. הוא אינו רשום לפי חוק רישום סוכני חוץ, משום שאותו חוק חל על גופים הממומנים או המונחים בידי מרשה זר, ואייפא״ק אינו מקבל כסף ואינו מקבל הוראות מממשלת ישראל.

הצעת חוק בקונגרס הנוכחי מבקשת לחייבו להירשם בכל זאת: זו יוזמה פוליטית, לא קביעה משפטית. ולעניין הכסף: אייפא״ק דיווח על 3,324,268 דולר של לובינג ב-2024, מה שהפך אותו ללובי ה-191 בגודלו בוושינגטון. לשכת המסחר של ארצות הברית הוציאה 76.4 מיליון באותה שנה, פי עשרים ושלושה; ענף התרופות ומוצרי הבריאות הוציא 457.3 מיליון ב-2025, פי מאה שלושים ושבעה בערך.

דבר אחד חייב להיאמר באותה נשימה, שכן כרטיס שיסתיר אותו ראוי שלא יאמינו לו: מאז 2021 מפעיל אייפא״ק גם ועד פעולה פוליטי וסופר-פא״ק, וההוצאה הבחירתית הזאת גדולה והולכת וגדלה — אופן-סיקרטס דירגה את הסופר-פא״ק של אייפא״ק ראשון בין המוציאים החיצוניים של מחזור 2026. הוצאה בחירתית של אזרחים היא כלי אחר מלובינג, והיא הכלי שבו משתמשת כל מטרה אמריקנית.

הסתייגות: שני כלים שונים: לובינג (קטן, במקום ה-191) והוצאה בחירתית דרך סופר-פא״ק (גדולה). שניהם מודפסים כאן.

כל תפוצה עושה זאת, ומן האחרות איש אינו דורש להירשם

אזרחים המתארגנים כדי להשפיע על ממשלתם בעניין הארץ שממנה באה משפחתם הם מן התווים הוותיקים ביותר של הפוליטיקה האמריקנית, וספרות מדיניות החוץ רואה בכך דבר רגיל. אירים באמריקה לחצו על נשיאי המאה התשע עשרה למען אוטונומיה אירית ועל וילסון שיחזיק את ארצות הברית מחוץ למלחמת העולם הראשונה.

הוועד הלאומי הארמני של אמריקה קיים מ-1918 ופעל עשרות שנים להכרה ברצח העם של 1915, והשיג החלטות של הקונגרס ב-2019 והכרה נשיאותית ב-24 באפריל 2021 — כנגד התנגדותה הנחרצת של טורקיה, בעלת ברית בנאט״ו. אמריקנים ממוצא יווני, קובני, הודי, טאיוואני ואוקראיני מפעילים ארגונים דומים, והמחקר האקדמי מונה יחד את הלובי הארמני, הסיני, היווני, ההודי, האירי, הישראלי, הטאיוואני והאוקראיני כחזקים שבהם. איש אינו מציע שהוועד הארמני יירשם כסוכן של ארמניה, או שהקרן הלאומית הקובנית-אמריקנית תירשם כסוכנת של מישהו. הפעילות זהה; החשד אינו מתחלק באופן זהה.

היכן נמצא הכסף הזר באמת, ומה הוא מעורר

כסף שבא באמת מממשלות זרות רשום, מפורסם וקל לספירה. מכון קווינסי — צוות חשיבה המבקר בעקביות את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון, ולכן אינו עד אוהד כאן — מדווח שמאז 2016 הוציאה קטר קרוב ל-250 מיליון דולר על שמונים ושמונה משרדי לובינג ויחסי ציבור הרשומים לפי FARA, שסוכניה רשמו 627 פגישות פנים אל פנים עם גורמים פוליטיים אמריקנים בין ינואר 2021 ליוני 2025 — יותר מכל מדינה אחרת בעולם — ושהיא התורמת הזרה השלישית בגודלה לצוותי החשיבה האמריקניים.

בעניין האוניברסיטאות המקור הוא המדינה האמריקנית עצמה: לפי סעיף 117 לחוק ההשכלה הגבוהה, קטר היא מדינת הייחוס הראשונה בנתוני הדיווח של משרד החינוך, עם כ-8.8 מיליארד דולר מדווחים, ובשנת 2025 לבדה תרמה כ-1.1 מיליארד, לפני בריטניה עם 633 מיליון וסין עם 528 מיליון. בהוצאות FARA של 2024 הובילו המרשים היפנים את כל המדינות עם 48.5 מיליון, וערב הסעודית, יפן, סין וקוריאה הדרומית הוציאו כל אחת יותר מישראל ומקטר. אין בכל זה האשמה: לובינג של מדינות זרות הוא חוקי, אוניברסלי ומדווח. זו מדידה של המקום שאליו נשלחת תשומת הלב.

הסתייגות: סיכומי FARA לפי מדינה כוללים חברות פרטיות ולא רק ממשלות, ובמאגר הלובינג הזר של אופן-סיקרטס נמצאו שגיאות מתועדות; נתוני האוניברסיטאות באים מדיווחי משרד החינוך עצמו.

בלדיה: המקום שבו צבאות בעלות הברית מתאמנים בלחימה עירונית

בנגב, בבסיס צאלים, ניצבת עיר מזרח-תיכונית מדומה בת כתשעה עשר קילומטרים רבועים: חנויות, מסגד גדול, בית חולים, רובע קסבה, בית קברות המשמש גם מגרש כדורגל. היא נבנתה החל מ-2005 בעלות של כ-45 מיליון דולר, במימון אמריקני ובסיוע חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית.

ישראל מתאמנת שם, וכך גם כוחות זרים, ובהם יחידות אמריקניות וכוחות שמירת שלום של האו״ם. הלחימה העירונית היא צורת המלחמה שארצות הברית מצאה מולה בפלוג'ה ובקנדהאר — ובעלת הברית העוסקת בה ברציפות היא זו שבנתה את הכיתה.

מעיל רוח: מגן ישראלי על טנקים אמריקניים

מעיל רוח, פרי רפאל יחד עם אלתא של התעשייה האווירית, רואה את הרקטה נגד הטנקים מגיעה ומפילה אותה לפני שתפגע בגוף. צבא ארצות הברית רכש אותו לחטיבות האברמס שלו: לאונרדו DRS ורפאל השלימו את אספקת ההזמנה הראשונה בינואר 2021, הזמנת רכיבים ב-2022 עמדה על 280.1 מיליון דולר, ואחריה באו חוזי תחזוקה. צוות טנק אמריקני ששורד רקטה ברחוב כלשהו חייב זאת למערכת שתוכננה בישראל, בידי צבא שלמד בדרך הקשה מה עושה רקטה כזאת.

לייטנינג: המכל שהפנטגון קנה אחרי שסירב למכור את שלו

מכל סימון מוצמד מתחת למטוס קרב ומאפשר לטייס למצוא, לזהות ולהנחות נשק אל נקודה על הקרקע — ההבדל בין תקיפה שפוגעת בבניין לבין תקיפה שפוגעת ברחוב. כשסירבה ארצות הברית למכור לישראל את מכל ה-LANTIRN שלה, בנתה רפאל את שלה, לייטנינג.

הוא התברר כזול יותר וטוב יותר, ומאז 1996 רכש הפנטגון כתשע מאות מהם, בייצור משותף עם נורת'רופ גרומן; ב-2025 חתם חיל האוויר האמריקני על חוזה נוסף בסך 1.84 מיליארד דולר. הסירוב הוא שייצר את הספק.

הקסדה שמאפשרת לטייס לראות דרך הרצפה

ל-F-35 מצלמות על פני כל גופו, גם מלמטה. הקסדה שלו מקרינה את התמונות האלה על המגן: טייס המביט מטה רואה את הקרקע דרך המטוס. הפנטגון ניהל שתי תוכניות מתחרות לקסדה הזאת, וב-2013 ויתר על שלו לטובת זו של אלביט מערכות הישראלית עם רוקוול קולינס.

כל ה-F-35 שבאוויר חובשים אותה, ובכללם המטוסים האמריקניים — וישראל, המדינה הראשונה שבחרה במטוס בנתיב המכירות הצבאיות לחו״ל, הייתה גם הראשונה שהפעילה אותו בקרב, במאי 2018.

הכטב״ם שעליו למדו הכוחות האמריקניים

בינואר 1986 העניק חיל הים האמריקני חוזה לכטב״ם שדה קרב ל-AAI ול-מזלט, מיזם משותף של התעשייה האווירית הישראלית ושל תדיראן. מכאן יצא ה-RQ-2 פיוניר, צאצא המסטיף והסקאוט הישראליים, שטס עבור חיל הים וחיל הנחתים מ-1986 עד 2007, מעל המפרץ, סומליה, הבלקן ועיראק. כל מה שהכוחות האמריקניים עושים היום עם כלי טיס בלתי מאוישים — וזה עיקר מבטם על השטח — התחיל בכלי טיס ממוצא ישראלי.

התחבושת שהחיילים האמריקנים קראו לה על שם המדינה שייצרה אותה

ב-1984 הבחין ברנרד בר-נתן, חובש בצבא הישראלי יליד ברוקלין, שהתחבושת שקיבל נושאת תאריך ייצור משנות הארבעים, ושההוראה בתוקף לפצע שאינו מפסיק לדמם היא ללחוץ עליו באבן. הוא בילה שנים בפיתוח תחבושת שמוט הלחץ משולב בה, כדי שפצוע יוכל לסגור את פצעו ביד אחת.

יחידות הריינג'רס של צבא ארצות הברית אימצו אותה ב-2001; היא נעשתה ציוד תקני בעיראק ובאפגניסטן, שם קראו לה החיילים שנשאו אותה התחבושת הישראלית. זהו השינוי הממשי הראשון בתחבושת השדה מאז מלחמת העולם השנייה.

מדינה של עשרה מיליון בבורסות האמריקניות

כמאה חברות ישראליות נסחרות בנאסד״ק או בבורסת ניו יורק — אחרי מספר קטן מאוד של מדינות זרות אחרות בלבד, ובלי כל יחס לאוכלוסייה של עשרה מיליון.

הדירוג המדויק שנוי במחלוקת וזז עם ההנפקות והמחיקות של כל שנה: מסמך מחלקת המדינה האמריקנית על אקלים ההשקעות מיקם את ישראל במקום השלישי בין המדינות הזרות בנאסד״ק, אחרי ארצות הברית וסין, ואילו ספירות עדכניות יותר מציבות את קנדה לפניה. סדר הגודל אינו שנוי במחלוקת.

הסתייגות: הדירוג משתנה לפי המקור והשנה; הספירה של כמאה יציבה.

היכן מתוכננים המוצרים האמריקניים

ארבע מאות שלושים וארבעה מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות פועלים בישראל — אינטל, מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה, אפל, מטא ואמזון בהם. הם מעסיקים כשליש מכוח האדם הטכנולוגי בישראל ומהווים את רוב ההוצאה למו״פ במדינה.

אינטל פתחה את מרכז חיפה ב-1974, אתר הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית; שם הפיקו הצוותים הישראלים את ה-8088 שאי-בי-אם שמה במחשב האישי הראשון, את הפנטיום MMX, את ערכת השבבים סנטרינו ששחררה את המחשב הנייד מן השקע, וחלק גדול מארכיטקטורת הליבות המרובות שבאה אחריה. אינטל היא היצואנית הגדולה ביותר בישראל, עם 8.7 מיליארד דולר ב-2022.

פרלמנט שמעולם לא דילג על בחירות, ומפלגה ערבית בממשלה

ישראל מקיימת בחירות רב-מפלגתיות ברציפות מאז ינואר 1949, דרך כל מלחמותיה, והחליפה ממשלות בקלפי פעמים רבות. אזרחים ערבים מצביעים ויושבים בכנסת מאז הראשונה.

ב-2 ביוני 2021 חתמה רע״ם, מפלגה ערבית איסלאמית בראשות מנצור עבאס, על הסכם קואליציוני עם נפתלי בנט ויאיר לפיד ונעשתה למפלגה הערבית הראשונה בתולדות המדינה שנכנסה לקואליציה שלטונית — בממשלה שנמתחה מן השמאל ועד הימין התומך בהתנחלויות. הישראלים נאבקים על הפוליטיקה שלהם בעוז. הנקודה כאן צרה יותר: זו דמוקרטיה פרלמנטרית מן הסוג שארצות הברית מזהה כסוג שלה, עם חילופי השלטון הנלווים לכך, באזור שכמעט אין בו כזו.

בית המשפט שביטל את חקיקת הפרלמנט שביקש לרסן אותו

בית המשפט העליון של ישראל, בשבתו כבג״ץ, מקבל עתירות מכל אדם במישרין, בלי דרישת הזכות לעמוד שרוב השיטות מטילות: אזרח יכול לתקוף את המדינה בלי להוכיח תחילה נזק אישי. ביולי 2023 תיקנה הכנסת חוק יסוד כדי לשלול מבית המשפט את הסמכות לבחון את סבירותן של החלטות הממשלה.

ב-1 בינואר 2024, בשמונה קולות מול שבעה, ביטל בית המשפט את התיקון — הפעם הראשונה בתולדותיו שבה פסל חוק יסוד — בקובעו שהתיקון היה מנחית מכה קשה וחסרת תקדים במאפייני הליבה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. שנים עשר מחמישה עשר השופטים קבעו שלבית המשפט סמכות לבקר חוקי יסוד. בית משפט המבטל את חקיקת המחוקק המבקש לרסן אותו, בשעה שהמדינה במלחמה, מדגים את עצמאותו במקום להצהיר עליה.

המדינה היחידה במזרח התיכון המדורגת חופשית — והנסיגה שבאותו דוח עצמו

פרידום האוס מדרגת את ישראל כחופשית בסקר השנתי שלה, והיא המדינה היחידה במזרח התיכון כזאת. דוח 2025 נותן לה 73 מתוך 100. אותו דוח עצמו רושם נסיגה, ואין דרך ישרה להדפיס את המספר הראשון בלי השני: ישראל עמדה על 81 בסקר 2014 ואיבדה שמונה נקודות מאז, ופרידום האוס נוקבת בסיבות — לחץ פוליטי גובר על עצמאות מערכת המשפט, ופערים מערכתיים ותיקים הנוגעים לאזרחים ערבים ולמיעוטים אחרים. דף שהיה מביא רק את החצי המחמיא של הדוח הזה היה מופרך בידי כל מי שיפתח אותו. שני החצאים הם הדוח.

הסתייגות: אותו דוח, לשני הכיוונים: חופשית, היחידה באזור — ושמונה נקודות פחות מאז 2014.

עיתונות חופשית לתקוף את ממשלתה, בדירוג הגרוע ביותר שידעה

העיתונים והערוצים בישראל תוקפים את הממשלה המכהנת ברציפות ובלי לבקש רשות מאיש: במשבר החוקתי של 2023 סיקרו כלי התקשורת הגדולים מדי יום את ההפגנות ההמוניות נגד הקואליציה, ואין משרד ממשלתי המנפיק רישיון לדעה פוליטית.

זו מהותה של עיתונות חופשית, וזה החלק שארצות הברית הייתה מזהה. אלא שהדירוג הבינלאומי ירד חדות. ״כתבים ללא גבולות״ מיקמו את ישראל במקום ה-112 מתוך 180 מדינות במדד 2025, ירידה של אחת עשרה מקומות והמקום הנמוך ביותר שידעה אי פעם, בנימוק של הגבלות ימי מלחמה, לחצים על המערכות וצנזורה עצמית. המשפט הישר כולל את שתי הפסוקיות: העיתונות חופשית לצאת נגד ממשלתה שלה, ולפי המדד הזה המדינה נמצאת בעמדתה הגרועה ביותר הידועה.

הסתייגות: שתי העובדות נכונות בעת ובעונה אחת ואף אחת אינה מבטלת את רעותה; הדירוג הוא של RSF, והקשר המלחמה הוא זה ש-RSF מציינת.

האנדרטה היחידה מחוץ לאמריקה הנוקבת בשמו של כל אחד ואחת

בעמק הארזים, בשולי ירושלים, ניצב פסל ברונזה בגובה כתשעה מטרים: דגל אמריקני מקופל בצורת להבה, על בסיס שבו משוקע פלדה מן התאומים. סביבו נושאות לוחיות את שמו של כל אדם שנהרג ב-11 בספטמבר 2001 — כל 2,977, ובהם חמישה ישראלים.

זו האנדרטה היחידה מחוץ לארצות הברית הרושמת את כולם. היא מעשה ידי הפסל אליעזר וייסהוף, נבנתה בידי קק״ל יחד עם הקרן הקיימת של ארצות הברית, ונחנכה בנובמבר 2009. איש לא ביקש מישראל להקים אותה.

מה חושבים הישראלים על אמריקה

פּיוּ שאלה עשרים וארבע מדינות ב-2025 מה דעתן על ארצות הברית. ישראל החזירה את שיעור הדעות החיוביות הגבוה בעולם, 83%, עלייה של שש נקודות על השנה שקדמה. המדינה אינה בדעה אחת: בקרב ישראלים יהודים המספר הוא 96%, בקרב ישראלים ערבים 19%, ובקרב ישראלים משמאל 55% מול 97% מימין. דעת הקהל הישראלית על אמריקה עומדת בראש הסקרים האלה, או כמעט, זה עשרים שנה. זהו החלק בברית ששום הסכם אינו מייצר ושום סעיף תקציבי אינו קונה.

הסתייגות: המספר הארצי מכסה ציבור חלוק: 96% בקרב ישראלים יהודים, 19% בקרב ישראלים ערבים.