תיק ישראל
מאז 1948 ישראל שרדה מלחמות חוזרות — וחתמה על שלום בכל פעם שנמצא שותף. ציר זמן עובדתי, מתוארך ומתועד.
חזרה לתיק ישראלכל אירוע מסוכם בשני משפטים, ללא פולמוס, עם מקור.
ב-14 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערביות לשטח המנדט הבריטי לשעבר. הלחימה הסתיימה בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין פברואר ליולי 1949.
מקור: Office of the Historian, U.S. Department of State, « The Arab-Israeli War of 1948 » — https://history.state.gov/milestones/1945-1952/arab-israeli-war (consulté le 2026-07-05)
בסוף אוקטובר 1956, לאחר הלאמת תעלת סואץ וסגירת מצרי טיראן, נכנסה ישראל לסיני, ובעקבותיה התערבות צרפתית-בריטית. בלחץ אמריקני וסובייטי, נסוגה ישראל מסיני במרץ 1957.
מקור: Encyclopaedia Britannica, « Arab-Israeli wars » — https://www.britannica.com/event/Arab-Israeli-wars (consulté le 2026-07-05)
בין 5 ל-10 ביוני 1967, לאחר סגירת מצרי טיראן וריכוז הכוחות המצריים בסיני, נלחמה ישראל במצרים, בירדן ובסוריה. בשישה ימים כבשה ישראל את סיני, את יהודה ושומרון, את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן.
מקור: Encyclopaedia Britannica, « Arab-Israeli wars » — https://www.britannica.com/event/Arab-Israeli-wars (consulté le 2026-07-05)
לאחר 1967 ניהלה מצרים לאורך תעלת סואץ מלחמת התשה של קרבות ארטילריה ופשיטות, בעצימות גבוהה במיוחד ממרץ 1969 עד אמצע 1970. הפסקת אש בתיווך ארצות הברית נכנסה לתוקף באוגוסט 1970.
מקור: Tsahal (IDF), « What Was the War of Attrition? (1967–1970) » — https://www.idf.il/en/mini-sites/wars-and-operations/the-war-of-attrition/ ; Encyclopaedia Britannica — https://www.britannica.com/event/War-of-Attrition-1969-1970 (consultés le 2026-07-05)
ב-6 באוקטובר 1973, ביום הכיפורים, פתחו מצרים וסוריה במתקפת פתע בסיני וברמת הגולן. לאחר אבדות כבדות ומהפך צבאי ישראלי, נכנסה לתוקף הפסקת אש עם החלטה 340 של האו"ם ב-25 באוקטובר 1973.
מקור: Office of the Historian, U.S. Department of State, « The 1973 Arab-Israeli War » — https://history.state.gov/milestones/1969-1976/arab-israeli-war-1973 (consulté le 2026-07-05)
ב-6 ביוני 1982, לאחר ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון ושנים של מתקפות אש"ף מלבנון, פלשה ישראל לדרום לבנון והטילה מצור על ביירות. לאחר מכן החזיקה ישראל ברצועת ביטחון בדרום לבנון עד לנסיגתה במאי 2000.
מקור: Office of the Historian, U.S. Department of State, « The Reagan Administration and Lebanon, 1981–1984 » — https://history.state.gov/milestones/1981-1988/lebanon (consulté le 2026-07-05)
התקוממות פלסטינית שפרצה בדצמבר 1987 ברצועת עזה ולאחר מכן ביהודה ושומרון: מהומות, יידוי אבנים, שביתות ומתקפות, שנענו בדיכוי ובמחיר אנושי כבד לשני הצדדים. היא הסתיימה עם חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993.
מקור: Encyclopaedia Britannica, « intifada » — https://www.britannica.com/topic/intifada (consulté le 2026-07-05)
פרצה בספטמבר 2000 לאחר כישלון פסגת קמפ דייוויד השנייה, והתאפיינה בגלי פיגועי התאבדות נגד אזרחים ישראלים ובמבצעים צבאיים ישראליים רחבי היקף. מקובל לראות אותה כמי שהסתיימה ב-2005, לאחר פסגת שארם א-שייח' (פברואר 2005).
מקור: Encyclopaedia Britannica, « intifada » — https://www.britannica.com/topic/intifada (consulté le 2026-07-05)
ב-12 ביולי 2006 הרג חזבאללה חיילים ישראלים וחטף שניים בפשיטה חוצת גבול, ובכך פתח ב-34 ימי מלחמה. הלחימה פסקה ב-14 באוגוסט 2006 מכוח החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם (11 באוגוסט 2006).
מקור: Conseil de sécurité de l'ONU, résolution S/RES/1701 (2006) — https://docs.un.org/en/S/RES/1701(2006) (consulté le 2026-07-05)
בין 27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009 ניהלה ישראל מתקפה אווירית ולאחר מכן קרקעית ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות של חמאס על עריה בדרום. הפסקת אש בתיווך מצרי שמה קץ ללחימה.
מקור: RAND Corporation, « From Cast Lead to Protective Edge: Lessons from Israel's Wars in Gaza » — https://www.rand.org/pubs/research_reports/RR1888.html (consulté le 2026-07-05)
בין 14 ל-21 בנובמבר 2012, שמונה ימים של תקיפות ישראליות נגד יכולות הירי של חמאס ושל ירי רקטות על ישראל, עד להפסקת האש בתיווך מצרי ב-21 בנובמבר 2012.
מקור: RAND Corporation, « From Cast Lead to Protective Edge: Lessons from Israel's Wars in Gaza » — https://www.rand.org/pubs/research_reports/RR1888.html (consulté le 2026-07-05)
בין 8 ביולי ל-26 באוגוסט 2014, חמישים ימי מלחמה בין ישראל לחמאס: תקיפות אוויריות, ירי רקטות ומבצע קרקעי נגד מנהרות התקיפה. הפסקת אש בתיווך מצרי הושגה ב-26 באוגוסט 2014.
מקור: RAND Corporation, « From Cast Lead to Protective Edge: Lessons from Israel's Wars in Gaza » — https://www.rand.org/pubs/research_reports/RR1888.html (consulté le 2026-07-05)
בין 10 ל-21 במאי 2021, אחד עשר ימי עימות: יותר מ-4,000 רקטות שנורו מעזה לעבר ישראל ותקיפות ישראליות על תשתיות חמאס, עד להפסקת האש ב-21 במאי 2021.
מקור: American Jewish Committee (AJC), « Timeline: Key Events in the Israel-Arab and Israeli-Palestinian Conflict » — https://www.ajc.org/IsraelConflictTimeline (consulté le 2026-07-05)
מלחמה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הקטלנית ביותר בתולדות ישראל, ואחריה מערכה ישראלית רחבת היקף ברצועת עזה נגד חמאס ולשחרור החטופים. הסכם להפסקת אש ולשחרור החטופים נכנס לתוקף באוקטובר 2025.
מקור: Gouvernement d'Israël, « Swords of Iron: War in the South – Hamas' Attack on Israel » — https://www.gov.il/en/pages/swords-of-iron-war-in-the-south-7-oct-2023 (référencé le 2026-07-05)
החל מ-8 באוקטובר 2023 פתח חזבאללה בחזית בצפון ישראל; יותר משנה של ירי חוצה גבול הביא לפינוי עשרות אלפי תושבים משני צדי הגבול, לפני הסלמה משמעותית בספטמבר-אוקטובר 2024. הסכם להפסקת מעשי האיבה נכנס לתוקף ב-27 בנובמבר 2024.
מקור: Texte de l'accord du 26-27 novembre 2024 (PA-X, Univ. d'Édimbourg) — https://www.peaceagreements.org/media/documents/IL_LB_241126_Announcement_of_a_Cessation_of_Hostilities_and_Related_Commitments.pdf ; CNN, 27/11/2024 — https://www.cnn.com/world/live-news/israel-hezbollah-ceasefire-deal-gaza-war-11-27-24-intl-hnk (consultés le 2026-07-05)
ב-13–14 באפריל 2024 שיגרה איראן כ-300 כטב"מים וטילים לעבר ישראל, ש-99% מהם יורטו על ידי ישראל וקואליציה של שותפות; ב-1 באוקטובר 2024 שוגרו כ-200 טילים בליסטיים איראניים. ישראל השיבה בתקיפות ממוקדות ב-19 באפריל וב-26 באוקטובר 2024.
מקור: Al Jazeera, 14/04/2024 — https://www.aljazeera.com/news/2024/4/14/iran-attacks-israel-with-over-300-drones-missiles-what-you-need-to-know ; CNN, 13/04/2024 — https://www.cnn.com/2024/04/13/middleeast/iran-drones-attack-israel-intl-latam (consultés le 2026-07-05)
בין 13 ל-24 ביוני 2025, מלחמה גלויה בין ישראל לאיראן: תקיפות ישראליות על מתקנים גרעיניים וצבאיים איראניים, ותגובות איראניות בטילים בליסטיים על ישראל. הפסקת אש בתיווך ארצות הברית וקטר נכנסה לתוקף ב-24 ביוני 2025.
מקור: Encyclopaedia Britannica, « 12-Day War (June 2025) » — https://www.britannica.com/event/12-Day-War ; Al Jazeera, 24/06/2025 — https://www.aljazeera.com/news/2025/6/24/israel-and-iran-agree-ceasefire-amid-waves-of-missiles (consultés le 2026-07-05)
ציר הזמן כולל גם את השלום: מצרים, ירדן, אוסלו, הסכמי אברהם.
בחסות האו"ם ובתיווכו של ראלף בנץ' (חתן פרס נובל לשלום 1950), חתמה ישראל על הסכמי שביתת נשק עם מצרים (24 בפברואר), לבנון (23 במרץ), ירדן (3 באפריל) וסוריה (20 ביולי 1949). הסכמים אלה קבעו את "הקו הירוק", שהיה נקודת הייחוס עד 1967.
מקור: Bibliothèque numérique de l'ONU, « Armistice agreements between Israel and Lebanon, Syria, Jordan and Egypt 1949 » — https://digitallibrary.un.org/record/413258 (consulté le 2026-07-05)
הסכמי קמפ דייוויד, שנוהלו בין 5 ל-17 בספטמבר 1978 בין מנחם בגין לאנואר סאדאת בחסות ג'ימי קרטר, סללו את הדרך להסכם השלום הישראלי-מצרי שנחתם ב-26 במרץ 1979 — השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית. בגין וסאדאת זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1978.
מקור: Office of the Historian, U.S. Department of State, « Camp David Accords and the Arab-Israeli Peace Process » — https://history.state.gov/milestones/1977-1980/camp-david (consulté le 2026-07-05)
ב-13 בספטמבר 1993 חתמו ישראל ואש"ף בוושינגטון על הצהרת עקרונות שכוננה הכרה הדדית ושלטון עצמי פלסטיני זמני. הסכם אוסלו ב' (טאבה, 28 בספטמבר 1995) חילק את יהודה ושומרון לאזורים A, B ו-C.
מקור: Office of the Historian, U.S. Department of State, « The Oslo Accords and the Arab-Israeli Peace Process » — https://history.state.gov/milestones/1993-2000/oslo (consulté le 2026-07-05)
ב-26 באוקטובר 1994 חתמו ישראל וירדן על הסכם שלום במעבר הגבול בערבה (ואדי ערבה), ובכך שמו קץ ל-46 שנות מצב מלחמה רשמי והסדירו את סוגיות הגבול וחלוקת המים. זהו השלום השני של ישראל עם מדינה ערבית.
מקור: ONU Peacemaker, « Treaty of Peace Between the State of Israel and the Hashemite Kingdom of Jordan, 26 October 1994 » — https://peacemaker.un.org/sites/default/files/document/files/2024/05/il20jo941026peacetreatyisraeljordan.pdf (consulté le 2026-07-05)
ב-15 בספטמבר 2020, בבית הלבן, כוננה ישראל יחסים תקינים עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין באמצעות הצהרת הסכמי אברהם, שאליהם הצטרפו לאחר מכן מרוקו (דצמבר 2020) וסודן (ינואר 2021). אלה היו הנורמליזציות הערביות-ישראליות הראשונות מאז 1994.
מקור: U.S. Department of State, « The Abraham Accords » — https://www.state.gov/the-abraham-accords ; texte signé du 15/09/2020 — https://www.state.gov/wp-content/uploads/2020/10/Abraham-Accords-signed-FINAL-15-Sept-2020-508-1.pdf (consultés le 2026-07-05)
העובדות המבוססות של מתקפת חמאס — היום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. כל עובדה מתועדת.
כ-1,200 בני אדם נהרגו בישראל ב-7 באוקטובר 2023, רובם אזרחים — הנתון הרשמי שמסר משרד החוץ הישראלי ל-AFP ולרויטרס בנובמבר 2023, לאחר זיהוי הקורבנות.
מקור: MAE israélien via AFP/Reuters ; The Times of Israel, 12/11/2023 — https://www.timesofisrael.com/israel-revises-death-toll-from-oct-7-hamas-assault-dropping-it-from-1400-to-1200/ ; NPR, 11/11/2023 — https://www.npr.org/2023/11/11/1212458974/israel-revises-death-toll-hamas-attacks-oct-7
251 בני אדם — גברים, נשים, ילדים וקשישים, ובהם אזרחים זרים רבים — נחטפו והובלו כבני ערובה לרצועת עזה.
מקור: Décompte officiel israélien repris par AFP, Reuters et The Washington Post — https://www.washingtonpost.com/world/interactive/hamas-hostages-israel-war-gaza/ (consulté le 2026-07-05)
בפסטיבל המוזיקה נובה, סמוך לרעים, הודיעה המשטרה הישראלית ב-17 בנובמבר 2023 על 364 הרוגים ו-40 חטופים; חקירת צה"ל שפורסמה ב-2025 העלתה את המספר הסופי ל-378 הרוגים, ובהם 344 אזרחים.
מקור: Police israélienne (17/11/2023) et enquête de Tsahal (2025) ; The Times of Israel — https://www.timesofisrael.com/death-count-from-music-festival-massacre-on-oct-7-up-to-over-360/ (consulté le 2026-07-05)
בקיבוץ בארי, מן הנפגעים הקשה ביותר, נהרגו 101 אזרחים ו-31 אנשי כוחות הביטחון ו-32 בני אדם נלקחו כבני ערובה — כאחד מכל עשרה תושבים נספה, על פי חקירת צה"ל שפורסמה ביולי 2024.
מקור: Enquête de Tsahal (juillet 2024) ; The Times of Israel — https://www.timesofisrael.com/failure-and-slaughter-idfs-beeri-probe-shows-armys-colossal-errors-residents-bravery/ (consulté le 2026-07-05)
בקיבוץ כפר עזה נהרגו כ-62 בני אדם ו-19 נחטפו; בקיבוץ ניר עוז, 117 מתוך כ-400 התושבים נהרגו או נחטפו — כרבע מן הקהילה.
מקור: The Times of Israel, 06/10/2024 — https://www.timesofisrael.com/a-year-after-oct-7-kfar-aza-and-nir-oz-are-mostly-empty-with-residents-in-anguish/ (consulté le 2026-07-05)
כ-6,000 תוקפים מעזה, בהובלת חמאס, פרצו את גדר הגבול בנקודות רבות ביום החג היהודי שמחת תורה — הפלישה רחבת ההיקף הראשונה לשטח ישראל מאז 1948.
מקור: Encyclopaedia Britannica, « October 7 attack » — https://www.britannica.com/event/October-7-attack (consulté le 2026-07-05)
ה-7 באוקטובר 2023 היה היום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה, והקטלני ביותר בתולדות ישראל — קביעה שאומצה בין היתר על ידי קרן השואה של USC, האוספת את עדויות הניצולים.
מקור: CNN / USC Shoah Foundation, 09/11/2023 — https://www.cnn.com/2023/11/09/us/shoah-foundation-records-october-7-testimonies/index.html ; The Times of Israel — https://www.timesofisrael.com/was-hamass-attack-on-saturday-the-bloodiest-day-for-jews-since-the-holocaust/
ב-7 באוקטובר חמאס בא לרצוח יהודים: 1,195 בני אדם נרצחו ביום אחד (הקורבנות הלא-יהודים נפגעו אגבית) ו-251 נחטפו. ביחס לאוכלוסייה היהודית של ישראל (כ-7.2 מיליון), זהו 0.0166% מהעם המותקף, שנרצח ביום אחד. בחרו מדינה כדי להבין.
השיטה: יחסי הנפגעים של 7 באוקטובר ביחס לאוכלוסייה היהודית של ישראל (1,195 הרוגים, 251 חטופים, 7.18 מיליון יהודים — הלמ"ס, סוף 2023), מוחלים על כלל אוכלוסיית כל מדינה (האו"ם 2023). המתקפה כוונה נגד יהודים; הקורבנות הלא-יהודים נפגעו אגבית.
להרחבה — האתרים הרשמיים ומאגרי התיעוד:
Gouvernement d'Israël — portail « Swords of Iron »
הפורטל הרשמי של ממשלת ישראל על מלחמת "חרבות ברזל": מידע, שירותים והודעות רשמיות.
Gouvernement d'Israël — « War in the South: Hamas' Attack on Israel »
עמוד רשמי המתאר את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והשלכותיה.
Ministère israélien des Affaires étrangères
האתר הרשמי של משרד החוץ (mfa.gov.il), מקור הנתונים הרשמיים של ה-7 באוקטובר שנמסרו ל-AFP ולרויטרס.
Nova Exhibition — « October 7th, 06:29 AM »
תערוכת הזיכרון הנודדת הרשמית של קהילת פסטיבל נובה (Tribe of Nova Foundation), שהוצגה בניו יורק, לוס אנג'לס, ברלין, לונדון…
Oct7Map — « Mapping the Massacres »
מפה אינטראקטיבית המתעדת, מקום אחר מקום, את מתקפות ה-7 באוקטובר 2023.
Hamas-Massacre.net
מאגר תיעוד חזותי של זוועות ה-7 באוקטובר (הטבח בפסטיבל נובה, מתקפות על בתים, חטיפות). אזהרה: תכנים גרפיים במיוחד.
מדינה אחת — כ-0.12% מהאנושות (כ-10 מיליון תושבים) — סופגת יותר גינויים מהמוסדות הבין-לאומיים מכל אומה אחרת. הנתונים שלהלן מתוארכים ומתועדים.
בשנת 2024 העצרת הכללית של האו"ם אימצה 17 החלטות המכוונות נגד ישראל — לעומת 6 בלבד נגד כל שאר העולם יחד. בין 2015 ל-2024 היא העבירה 173 החלטות נגד ישראל ו-80 נגד כל שאר המדינות גם יחד.
מקור: UN Watch — décompte des résolutions de l'AGNU 2024 (unwatch.org, déc. 2024)
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקבוע לה סעיף תמידי בסדר היום של מועצת זכויות האדם של האו"ם (“סעיף 7”), הנדון בכל מושב — שלא כמו איראן, סוריה או צפון קוריאה. מאז 2006 אימצה המועצה כ-85 החלטות נגד ישראל, יותר מכל מדינה אחרת. אף מזכ"ל האו"ם באן קי-מון מתח על כך ביקורת.
מקור: UN Watch ; World Jewish Congress ; déclaration du secrétaire général de l'ONU (2016)
נכון ל-2026, כ-28 מדינות חברות באו"ם עדיין אינן מכירות בעצם קיומה של מדינת ישראל — רובן המכריע מדינות מוסלמיות (16 חברות בליגה הערבית ו-10 חברות נוספות בארגון שיתוף הפעולה האסלאמי).
מקור: Wikipedia — International recognition of Israel (2026)
בעוד המוסדות הבין-לאומיים מתמקדים באופן גורף בישראל, סכסוכים קטלניים בהרבה זוכים לחלק זעיר מתשומת הלב: סוריה — בין 350,000 ל-600,000 הרוגים ויותר מאז 2011; תימן — כ-377,000 הרוגים מאז 2014; סודאן — מעשרות אלפים ועד כ-150,000 מאז 2023; בוקו חראם בניגריה — יותר מ-35,000 הרוגים ולמעלה מ-2 מיליון עקורים מאז 2009.
מקור: ONU OHCHR ; Lancet / LSHTM (2024) ; ACLED ; Global Centre for R2P
כ-21% מאזרחי ישראל הם ערבים (כ-2.1 מיליון ב-2024), רובם מוסלמים — אזרחים מן המניין המצביעים, מכהנים בכנסת ובבית המשפט העליון. ואוכלוסיית הפלסטינים גדלה ללא הרף: עזה עלתה מכ-240,000 תושבים ב-1950 ליותר משני מיליון; כיום חיים בעולם כ-15 מיליון פלסטינים — מגמה דמוגרפית שקשה ליישב עם ההאשמה החוזרת בהשמדה.
מקור: Bureau central des statistiques d'Israël (2024) ; Bureau central palestinien des statistiques (2024)
צבא ישראל מוציא אזהרות מוקדמות לפני תקיפות — שיחות טלפון, מסרונים, כרוזים ו“הקשה על הגג” (roof-knocking) לא-קטלנית — ובאמצעות מתפ"ש תיאם את כניסתם של מאות אלפי טונות של סיוע הומניטרי, מזון, מים וציוד רפואי לעזה. מעט צבאות בעולם נוקטים צעדים דומים כדי להזהיר את אזרחי האויב.
מקור: Tsahal (idf.il) ; COGAT / Gaza Aid Data (gaza-aid-data.gov.il)
ישראל היא כ-22,000 קמ"ר — בגודל של ממחטה. בחרו מדינה כדי לראות פי כמה היא גדולה מישראל.
שטחה של ישראל: כ-22,072 קמ"ר (גבולות הכוללים את מזרח ירושלים ורמת הגולן). שטחי המדינות: הערכות סטנדרטיות, בקמ"ר.
המדינה היהודית היחידה בעולם תופסת חלק זעיר מהשטחים של העולם הערבי-מוסלמי והנוצרי.
ישראל היא המדינה היחידה בעלת רוב יהודי. הסכומים הם צירוף שטחי המדינות החברות בליגה הערבית ובארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC); הנתון הנוצרי הוא אומדן מקורב של סכום המדינות בעלות רוב נוצרי. מקורות: הליגה הערבית (כ-13.15 מיליון קמ"ר) וה-OIC (כ-31.6 מיליון קמ"ר) — worlddata.info; שטחי מדינות — הערכות סטנדרטיות.
כל מות אזרח הוא טרגדיה, תהא הקורבן אשר תהא. המטרה אינה לדרג סבל, אלא לתעד חוסר-פרופורציה מדיד: היקף תשומת-הלב, הגינויים והמנגנון המוסדי המכוונים נגד מדינה קטנה אחת, בהשוואה לסכסוכים קטלניים בהרבה.
כל קביעה למטה מיוחסת וממוקרת למקור ראשוני. ישראל חתמה על שלום בכל פעם שהיה שותף מוכן — ראו את הסכמי השלום למעלה.
ב-14 במאי 1948 הכריזה ישראל על עצמאותה; למחרת, ב-15 במאי 1948, פלשו הצבאות הסדירים של חמש מדינות ערביות — מצרים, עבר הירדן (ירדן), סוריה, לבנון ועיראק — לאחר שדחו את תוכנית החלוקה של האו"ם (החלטה 181 של העצרת הכללית מ-29 בנובמבר 1947).
מקור: U.S. Department of State, Office of the Historian, Milestones (2020)
חמאס הוגדר ארגון טרור על ידי ארצות הברית (ארגון טרור זר מאז 8 באוקטובר 1997), האיחוד האירופי (הורחב לכלל התנועה בעמדה המשותפת 2003/651/CFSP מ-12 בספטמבר 2003), הממלכה המאוחדת (נאסר במלואו ב-26 בנובמבר 2021, לאחר שאסרה קודם לכן על זרועו הצבאית בשנת 2001) וקנדה (רשום על פי החוק הפלילי מאז 2002).
מקור: U.S. Dept of State FTO list (1997); UK Home Office (2021); EU Council (2003); Public Safety Canada
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (PIJ) הוגדר ארגון טרור זר על ידי ארצות הברית מאז 8 באוקטובר 1997, מופיע ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי (מאז 27 בדצמבר 2001), והוא ישות טרור רשומה בקנדה.
מקור: U.S. Dept of State FTO list (1997); EU Council (2001); Public Safety Canada
החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) הוגדרה ארגון טרור זר על ידי ארצות הברית מאז 8 באוקטובר 1997, מופיעה ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, והיא ישות טרור רשומה בקנדה.
מקור: U.S. Dept of State FTO list (1997); EU Council; Public Safety Canada
אמנת חמאס שפורסמה ב-18 באוגוסט 1988 קוראת להשמדת מדינת ישראל (סעיף 7 שלה קובע כי התנועה תילחם עד ש"האסלאם ימחה" את ישראל) ומכילה קטעים אנטישמיים מפורשים; מסמך של חמאס משנת 2017 חזר על דחיית מדינת ישראל תוך הצגת נוסחו במונחים מתונים יותר ולא ביטל את אמנת 1988.
מקור: The Avalon Project, Yale Law School — Hamas Covenant 1988
במאי 1967 גירש נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר את כוח החירום של האו"ם מסיני (19 במאי), ריכז כוחות בסיני, וב-22–23 במאי סגר את מיצרי טיראן בפני שיט ישראלי — מעשה שישראל הצהירה כי יהווה עילה למלחמה; בנאום מ-26 במאי 1967 הצהיר נאצר כי "מטרתנו הבסיסית תהיה השמדת ישראל". ישראל פתחה במכה מקדימה ב-5 ביוני 1967, בפרוץ מלחמת ששת הימים.
מקור: U.S. Department of State, Office of the Historian, Milestones; Nasser speech, 26 May 1967
ב-6 באוקטובר 1973, ביום הכיפורים הקדוש ליהודים, פתחו מצרים וסוריה במתקפת פתע מתואמת על כוחות ישראל בחצי האי סיני וברמת הגולן, בפרוץ מלחמת ערב-ישראל של 1973 (מלחמת יום הכיפורים).
מקור: U.S. Department of State, Office of the Historian, Milestones
האמנה הלאומית הפלסטינית של אש"ף משנת 1968 הכריזה על הקמת ישראל כ"בלתי חוקית לחלוטין" (סעיף 19) וכינתה את המאבק המזוין "הדרך היחידה לשחרר את פלסטין" (סעיף 9); במכתבי אוסלו של 1993 הכיר יו"ר אש"ף יאסר ערפאת בזכותה של ישראל להתקיים והתנער מטרור, ואש"ף הצהיר כי הוראות האמנה שאינן עולות בקנה אחד עם התחייבות זו בטלות. הסיסמה "מהנהר עד הים", המובנת על ידי גופים כגון מחלקת המדינה של ארה"ב וארגוני זכויות אזרח כשלילת קיומה של ישראל בכל גבול שהוא, אין לה מקור יחיד מתוארך וסמכותי, והיא בשימוש גורמים שונים במשמעויות שנויות במחלוקת.
מקור: The Avalon Project, Yale Law School — Palestinian National Charter (1968)
חלק זה מתעד מי פתח או חולל את המלחמות ואת המטרות שהצהירו עליהן מדינות, ארגונים ומנהיגים בשמם — ולא טענה על עם כלשהו. מטרת האתר היא הבנה דרך עובדות, לבניית גשרים ולהפחתת השנאה.