דייוויד בולטימור

מוצא ושנות הנעורים

דייוויד בולטימור נולד בניו יורק ב־7 במרץ 1938, בנם של גרטרוד ליפשיץ ושל ריצ׳רד בולטימור, שעבד בענף ההלבשה והיה הבן היחיד של משפחה יהודית אורתודוקסית ענייה מליטא. הוא גדל בגרייט נק במשפחה ששמרה על החגים היהודיים, אף שאמו הייתה אתאיסטית, וחגג את בר המצווה שלו בבית הכנסת טמפל ישראל; כמבוגר ראה את עצמו יהודי חילוני שהשקפתו נטועה בחינוך הזה. קיץ בתיכון במעבדת ג׳קסון, שבו פגש לראשונה את הווארד טמין, הפנה אותו לביולוגיה, והוא סיים תואר בסוורתמור ב־1960 ודוקטורט באוניברסיטת רוקפלר ב־1964.

עבודה וקריירה

לאחר שעבד במכון סאלק עם רנאטו דולבקו, הצטרף ב־1968 למכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, בשנה שבה נישא לווירולוגית אליס הואנג. ב־1970 מצא בנגיפי גידול מסוג RNA אנזים המעתיק RNA ל־DNA, הטרנסקריפטאז ההפוך, ופרסם זאת באותו גיליון של Nature שבו פרסם טמין, שגילה אותו באופן עצמאי, וכך הפריך את האמונה שמידע גנטי זורם רק מ־DNA ל־RNA.

הוקרה

ב־1975 היה ממארגני כנס אסילומר על ה־DNA הרקומביננטי, ובאותה שנה, בגיל 37, חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עם דולבקו וטמין ״על תגליותיהם בדבר יחסי הגומלין בין נגיפי גידול לבין החומר התורשתי של התא״. בתחום האימונולוגיה גילתה מעבדתו את חלבוני RAG המסדרים מחדש את גני הנוגדנים ואת הגורם NF-κB, והראתה שחלבון הסרטן של נגיף לוקמיית העכברים של אבלסון הוא טירוזין קינאז, תגלית שהובילה לתרופה גליבק. הוא היה המנהל המייסד של מכון וייטהד בשנים 1982 עד 1990 ונשיא המכון הטכנולוגי של קליפורניה בשנים 1997 עד 2006, וקיבל את המדליה הלאומית למדע ב־1999.

הוא מת מסרטן בביתו בוודס הול שבמסצ׳וסטס ב־6 בספטמבר 2025, בגיל 87, והותיר אחריו את אליס הואנג, אשתו במשך 56 שנה, ואת בתם.