נילס בוהר

מוצא ושנות הנעורים

נילס הנריק דוד בור נולד בקופנהגן ב־7 באוקטובר 1885, בנם של כריסטיאן בור, פרופסור לפיזיולוגיה, ושל אלן אדלר, בתו של הבנקאי היהודי הדני דוד ברוך אדלר.

עבודה וקריירה

אביו היה לותרני ונילס הוטבל, אך ב־1912 עזב את כנסיית דנמרק וראה את עצמו כבעל מחשבה חופשית; מקומו במדריך זה נשען על המוצא, דרך אמו היהודייה. הוא קיבל תואר מוסמך ב־1909 ודוקטורט ב־1911 בקופנהגן, ואז נסע לאנגליה, תחילה לקיימברידג׳ ואחר כך למעבדתו של ארנסט רתרפורד במנצ׳סטר. בשלושה מאמרים שפורסמו ב־1913 חיבר את האטום הגרעיני של רתרפורד לתורת הקוונטים של מקס פלאנק: האלקטרונים נעים רק במסלולים קבועים, וכשאחד מהם יורד למסלול נמוך יותר, הפרש האנרגיה נפלט כאור באורך גל קבוע.

פרופסור לפיזיקה תיאורטית בקופנהגן מ־1916, עמד עד מותו בראש המכון לפיזיקה תיאורטית שנוסד בשבילו שם, היום מכון נילס בור, שהפך למרכז של הפיזיקה הקוונטית. הוא קיבל לבדו את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1922, על שירותיו בחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם. מ־1933 נתן למדענים שגורשו בידי הנאצים משרות זמניות במכון שלו, השיג להם מלגות ואחר כך מקומות במוסדות ברחבי העולם. בספטמבר 1943, כשהוזהר שהנאצים רואים במשפחתו משפחה יהודית משום שאמו הייתה יהודייה, נמלט בדרך הים לשוודיה בעזרת המחתרת הדנית ושכנע את המלך גוסטב החמישי להודיע בפומבי ששוודיה תקלוט פליטים יהודים.

את שארית המלחמה עשה בבריטניה ובארצות הברית במסגרת הפרויקט האטומי, ואחר כך קרא לפתיחות בין האומות, במכתב פתוח לאומות המאוחדות מ־9 ביוני 1950. הוא מת מאי ספיקת לב בביתו בקופנהגן ב־18 בנובמבר 1962, בגיל שבעים ושבע.