Roy Glauber

מוצא ושנות הנעורים

רוי ג׳יי גלאובר נולד בעיר ניו יורק ב־1 בספטמבר 1925, בנם של עמנואל גלאובר, סוכן מכירות נודד, ושל פליסיה פוקס, מורה בהכשרתה, ואת שנותיו הראשונות עשה עמם בדרכים. הספרייה היהודית הווירטואלית (Jewish Virtual Library) מתארת אותו כפיזיקאי תאורטי יהודי־אמריקאי. בילדותו בנה בעצמו טלסקופ מחזירי, סיים ב־1941 עם המחזור הראשון של התיכון למדעים של הברונקס, ונכנס להרווארד בגיל שש־עשרה בזכות מלגה.

עבודה וקריירה

באוקטובר 1943, בגיל שמונה־עשרה, גויס ללוס אלמוס, שם עבד שנתיים במחלקה התאורטית של פרויקט מנהטן בחישוב המסה הקריטית של הפצצה, וביולי 1945 ראה את הבזק ניסוי טריניטי ממרחק של יותר ממאה מייל. כשחזר להרווארד קיבל את התואר הראשון ב־1946 ואת הדוקטורט ב־1949, עבד במכון למחקר מתקדם בפרינסטון ועם וולפגנג פאולי בציריך, החליף לשנה את ריצ׳רד פיינמן בקלטק, וב־1952 שב להרווארד. ב־1963 פרסם את התאוריה הקוונטית של הקוהרנטיות האופטית, שהסבירה את ההבדל היסודי בין האור של מקורות חמים כמו נורות לבין אור הלייזר, והניחה את היסודות לאופטיקה הקוונטית.

הוא גם פיתח תאוריה של התנגשויות באנרגיה גבוהה בהשראת העקיפה האופטית, שמשמשת עד היום להתנגשויות של גרעינים כבדים, והיה הראשון שהגדיר את הדינמיקה הסטוכסטית של מודל איזינג.

הוקרה

ב־2005 קיבל מחצית מפרס נובל לפיזיקה על תרומתו לתאוריה הקוונטית של הקוהרנטיות האופטית, והמחצית האחרת הוענקה לג׳ון הול ולתאודור הנש על ספקטרוסקופיה מדויקת מבוססת לייזר. במשך שנים היה ״שומר המטאטא״ בטקס פרסי האיג נובל וטאטא מהבמה את מטוסי הנייר, והוא לימד במשך יותר משישים וחמש שנה. הוא מת בניוטון שבמסצ׳וסטס ב־26 בדצמבר 2018, בגיל תשעים ושלוש, אחד העדים האחרונים שעוד נותרו בחיים לניסוי טריניטי.