וולפגנג פאולי

מוצא ושנות הנעורים

וולפגנג ארנסט פאולי נולד בווינה ב־25 באפריל 1900, בנם של וולפגנג יוזף פאולי, ביוכימאי יליד פראג, ושל ברטה שיץ, והפיזיקאי ארנסט מאך היה הסנדק שלו. אביו, נכדו של המו״ל היהודי וולף פשלס, נולד יהודי בשם פשלס והפך לקתולי ב־1899, אבי אמו היה הסופר היהודי פרידריך שיץ, וולפגנג עצמו חונך כקתולי ומאוחר יותר לא השתייך לשום כנסייה. אצל ארנולד זומרפלד במינכן קיבל את הדוקטורט ב־1921 וכתב סקירה של 237 עמודים על תורת היחסות, שאיינשטיין שיבח והוציא לאור כספר.

עבודה וקריירה

אחרי חורף כעוזרו של מקס בורן בגטינגן ושנה לצד נילס בור בקופנהגן, נעשה ב־1923 מרצה באוניברסיטת המבורג. שם הגיע לעקרון האיסור, שפורסם ב־1925: שני אלקטרונים באטום אחד אינם יכולים לחלוק אותה מערכת של מספרים קוונטיים, הכלל שמסביר כיצד האלקטרונים ממלאים את הקליפות וכיצד בנויה הטבלה המחזורית. ב־1928 מונה לפרופסור לפיזיקה תיאורטית במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך, ובמכתב מ־4 בדצמבר 1930 הציע חלקיק ניטרלי קל שיציל את חוק שימור האנרגיה בהתפרקות בטא, הנייטרינו, שזוהה לראשונה ב־1956.

ביולי 1940, אחרי שסיפוח אוסטריה הפך אותו לאזרח גרמני, עזב עם אשתו את אירופה אל המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, עזיבה שארכיון CERN מייחס למוצאו היהודי.

הוקרה

שם, בנובמבר 1945, נודע לו שזכה לבדו בפרס נובל לפיזיקה, על גילוי עקרון האיסור, הנקרא גם עקרון פאולי.

השנים האחרונות

ב־1946 נעשה אזרח אמריקאי, באותה שנה שב לקתדרה שלו בציריך, ב־1949 קיבל אזרחות שווייצרית, והוא מת בבית החולים של הצלב האדום בציריך ב־15 בדצמבר 1958, בגיל חמישים ושמונה.