Rosalyn Yalow

מוצא ושנות הנעורים

רוזלין זוסמן נולדה בניו יורק ב־19 ביולי 1921 וגדלה בברונקס, בתם של סיימון זוסמן, יליד הלואר איסט סייד, ושל קלרה ציפר, שהגיעה מגרמניה בגיל ארבע. היא נולדה למשפחה יהודית, ואחרי שסיימה את הנטר קולג׳ בינואר 1941 דחו אותה בתי הספר לתארים מתקדמים בפיזיקה, ואחד מהם הודה שכיהודייה וכאישה לעולם לא תמצא עבודה בתחום.

עבודה וקריירה

אוניברסיטת אילינוי הציעה לה אז משרת עוזרת הוראה, ובסתיו של אותה שנה הייתה לאישה היחידה מבין 400 חברי סגל הפקולטה להנדסה, הראשונה מאז 1917. שם פגשה את אהרון יאלו, בנו של רב אורתודוקסי, שלו נישאה ב־1943 ועמו ניהלה בית כשר, וב־1945 קיבלה את הדוקטורט שלה בפיזיקה גרעינית. ב־1947 הצטרפה לבית החולים לחיילים משוחררים בברונקס כדי להקים בו את שירות האיזוטופים הרדיואקטיביים, החל מארון של שרת, וב־1950 החלה שותפות עם הרופא סולומון ברסון שנמשכה עד מותו של ברסון ב־1972.

בחקר חולים שטופלו באינסולין מצאו שכולם מייצרים נוגדנים נגד אינסולין מן החי, והפכו את התגובה הזאת לשיטה למדידת כמויות זעירות של הורמון בדם: עידן הבדיקה הרדיואימונולוגית, כתבה, החל ב־1959. השיטה שימשה לימים למדידת מאות חומרים באלפי מעבדות, אך היא וברסון בחרו שלא לרשום עליה פטנט.

הוקרה

ב־1976 הייתה האישה הראשונה שקיבלה את פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי, וב־1977 האישה השנייה שזכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, כשקיבלה מחצית ממנו ״על פיתוח בדיקות רדיואימונולוגיות של הורמונים פפטידיים״, והמחצית השנייה הוענקה לרוז׳ה גיימן ולאנדרו שאלי. היא התאלמנה ב־1992, אם לשני ילדים, המשיכה לעבוד במעבדתה בברונקס שנים אחרי הפרס, ומתה בניו יורק ב־30 במאי 2011, בגיל 89.