Harold Varmus

מוצא ושנות הנעורים

הרולד אליוט ורמוס נולד באושנסייד שבלונג איילנד ב־18 בדצמבר 1939, בנם של פרנק ורמוס, רופא, ושל ביאטריס בראש, עובדת סוציאלית, וגדל בפריפורט הסמוכה שבמדינת ניו יורק. הוא תיאר את עצמו כתוצר של הגירת יהדות מזרח אירופה לניו יורק בראשית המאה העשרים: הוריו היו ילדי מהגרים, מכפר סמוך לוורשה מצד אביו ומסביבות לינץ שבאוסטריה מצד אמו.

עבודה וקריירה

הוא נכנס לאמהרסט קולג׳ ב־1957 מתוך כוונה להיות רופא כאביו, אך פנה לספרות אנגלית, והשלים תואר שני באנגלית בהרווארד ב־1962 לפני ששב לרפואה. הוא הוסמך לרפואה באוניברסיטת קולומביה ב־1966, וב־1968 הצטרף למעבדתו של אירה פסטן במכוני הבריאות הלאומיים, ושם החליט להקדיש את חייו למחקר. ב־1970 הצטרף למייקל בישופ באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, והשניים ניהלו יחד קבוצת מחקר לאורך שנות השבעים וראשית שנות השמונים, וחקרו נגיפים רטרואיים וכיצד חלקם גורמים לסרטן.

הם הראו שגני הסרטן שנושאים הנגיפים הרטרואיים מקורם בתאים תקינים, שבהם יש גנים כמעט זהים, פרוטו־אונקוגנים, במינים שונים מן השמר ועד האדם, גנים שעלולים לגרום לסרטן כשהם משתנים.

הוקרה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1989 הוענק במשותף לבישופ ולוורמוס ״על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו־נגיפיים״. הוא עמד בראש מכוני הבריאות הלאומיים מ־1993 עד 1999, חתן פרס נובל הראשון בתפקיד זה, ואחר כך הוביל את המרכז לסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק מ־2000 עד 2010. הוא סייע להקים את PubMed Central, היה ממייסדי Public Library of Science, ועמד בראש המכון הלאומי לסרטן מ־2010 עד 2015, לפני ששב לניו יורק כפרופסור בווייל קורנל לרפואה.