Stanley Prusiner

מוצא ושנות הנעורים

סטנלי בן פרוזינר נולד בדה מוין שבאיווה ב־28 במאי 1942, בנם של מרים שפיגל ושל לורנס פרוזינר, קצין בצי בזמן המלחמה ולאחר מכן אדריכל, והוא גדל בין דה מוין לסינסינטי.

עבודה וקריירה

סבו מצד אביו הגיע לאמריקה ממוסקבה ב־1896 כנער צעיר וגדל בסו סיטי שבאיווה, כמו גם אביו של סטנלי, בין יהודים רוסים רבים אחרים, וב־1997 תיאר אותו שבועון יהודי בסן פרנסיסקו כחבר ותיק בקהילת שארית ישראל שבעיר. הוא למד כימיה ולאחר מכן רפואה באוניברסיטת פנסילבניה וסיים ב־1968, הכיר את אשתו, סנדי טורק, מורה למתמטיקה, בשנת ההתמחות שלו בסן פרנסיסקו, ובילה שלוש שנים בחקר אנזימים של חיידקים במכוני הבריאות הלאומיים. ב־1972, כמתמחה בנוירולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, קיבל לאשפוז אישה שגססה ממחלת קרויצפלד-יעקב, שיוחסה אז לנגיף איטי, וטבעו של הגורם לה הפך למפעל חייו.

בעבודתו על סקרייפי, מחלה קרובה של כבשים, מצא שתכשירי ההדבקה המטוהרים שלו הכילו חלבון אך לא חומצת גרעין, החומר הגנטי של כל גורם זיהומי שהיה ידוע. ב־1982 הציע שהגורם אינו אלא חלבון וכינה אותו פריון, מן המילים האנגליות proteinaceous ו־infectious, רעיון שרוב הווירולוגים קיבלו בחוסר אמון. מ־1984 הראו צוותו ושותפיו שגן הפריון קיים בבעלי חיים ובבני אדם בריאים, ושהמחלה מתחילה כאשר החלבון התקין מתקפל לצורה מזיקה, שהופכת בתורה חלבונים אחרים לדומים לה.

הוקרה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1997 הוענק לו לבדו, ״על גילוי הפריונים – עיקרון ביולוגי חדש של הדבקה״. ב־1999 ייסד בסן פרנסיסקו את המכון למחלות ניווניות של מערכת העצבים, החוקר חלבונים בעלי קיפול שגוי במחלת אלצהיימר ובהפרעות קרובות, וב־2010 קיבל את המדליה הלאומית למדע.