Zechariah al-Dhahiri

מוצא ושנות הנעורים

זכריה אלצ'אהרי, בנו של סעדיה, היה משורר, תלמיד חכם ודיין בתימן של המאה השש עשרה; הוא נשאר יהודי, ותאריכי לידתו ומותו שנויים במחלוקת בין החוקרים — בין 1519 ל-1531 לאחד ובין 1585 ל-1608 לאחר — והדף הזה אומר זאת ואינו מכריע.

עבודה וקריירה

הוא נסע, ככל הנראה כסוחר, במרחב יוצא דופן למאה שלו: קליקוט וקוצ'ין שבהודו, פרס הצפווית, עיראק העות'מאנית, אנטוליה וסוריה, ארץ ישראל שם פגש את מקובלי צפת ולמד אצל רבי יוסף קארו, רומא, מצרים העות'מאנית וסולטנות עדל שבקרן אפריקה. בשובו לתימן נכלא עם כל יהודי צנעא במלחמה התורכית-תימנית של 1568–1573, ובעיקר בכלא ולאחריו חיבר את יצירתו הגדולה. «ספר המוסר» הוא מקאמה עברית בארבעים וחמישה פרקים של פרוזה מחורזת, על פי דגם המקאמות הערביות של אל-חרירי ו«תחכמוני» ליהודה אלחריזי, שבה שתי דמויות מספרות את מסעות המחבר.

זו בעת ובעונה אחת יצירה ספרותית, הגנה על התורה היהודית ותיאור ממקור ראשון של קהילות יהודיות בשלוש יבשות; ובו התיאור התימני הקדום ביותר של צפת ושל קבלת האר״י. הוא כתב גם פירושים ופיוטים שנכנסו לדיוואן התימני.