Morteza Neydavoud

מוצא ושנות הנעורים

מורתזא ניידאווד נולד בטהרן ב-1900 למשפחה יהודית פרסית של נגנים — אביו באלא ח'אן ניגן בטומבק — והוא היה יהודי כל חייו, אחד מאותם נגנים יהודים רבים ששימרו את המוזיקה הקלאסית הפרסית בעידן שבו העיסוק בה לא הביא כבוד חברתי רב והמיעוטים הדתיים מילאו את המקצוע.

עבודה וקריירה

הוא החל לנגן בתאר בילדותו, למד אצל אקא חוסיינקולי ודרוויש ח'אן, אמני הכלי, ובשנות העשרים לחייו נמנה עם הנגנים הטובים באיראן. מ-1927 הקליט בהיקף שאיש מוזיקאי פרסי לא ניסה לפניו, כשלוש מאות תקליטים, ובשנים 1969–1971 הקליט לרדיו הלאומי ביצוע מלא של ה„רדיף”, הרפרטואר הקנוני של המוזיקה הקלאסית הפרסית, בשלוש מאות שעות הקלטה שהן היום מסמך היסוד של המסורת. הוא הלחין את „מורע-י סַחַר”, „ציפור השחר”, על שיר של מלכ א-שועראא בהאר, שהזמרת קמר אל-מלוכ וזירי הפכה למפורסם: שיר על ציפור בכלוב הקוראת לשחר לשבור את לילו של העריץ, ושרים אותו באיראן כהמנון לחירות מזה מאה שנה, ושוב בכל מחאה.

הוא ליווה את קמר, האישה הראשונה שהופיעה בפומבי בלא רעלה באיראן, בקונצרט ההיסטורי שלה ב-1924, וחינך שני דורות של נגנים ורבים מגדולי הזמרים של המאה. הוא עזב את איראן אחרי מהפכת 1979 ומת בלוס אנג'לס ב-12 באוגוסט 1990. הקהילה היהודית של איראן, מן העתיקות בעולם, נתנה למוזיקה הפרסית כמה ממבצעיה הגדולים, והוא היה הראשון בהם.