סול פרלמוטר

מוצא ושנות הנעורים

סול פרלמוטר נולד בשמפיין־אורבנה שבאילינוי ב־22 בספטמבר 1959 וגדל במאונט איירי שבפילדלפיה, בנם של דניאל פרלמוטר, פרופסור להנדסה כימית, ושל פליס דייווידסון פרלמוטר, פרופסורית למינהל סוציאלי.

עבודה וקריירה

באוטוביוגרפיה שכתב לרגל פרס נובל הוא מספר שארבעת סביו וסבתותיו הגיעו כולם לארצות הברית כמבוגרים צעירים מעיירות ומכפרים יהודיים במזרח אירופה, ושאבי אמו לימד ספרות והיסטוריה של היידיש. הוא ושתי אחיותיו למדו בבתי ספר קווייקריים בג׳רמנטאון; הוא סיים לימודי פיזיקה בהרווארד ב־1981 וקיבל דוקטורט בברקלי ב־1986 בקבוצתו של ריצ׳רד מולר, כשכתב את התוכנה שאפשרה לטלסקופ רובוטי לאתר סופרנובות. ב־1988 הקים עם קרל פניפקר את פרויקט הקוסמולוגיה של הסופרנובות, שחיפש סופרנובות רחוקות מסוג Ia, כוכבים מתפוצצים בהירים ואחידים די הצורך כדי למדוד מרחקים קוסמיים, וב־1992 עמד בראשו.

כשניתח צוותו 42 סופרנובות כאלה ב־1997, התברר שהן עמומות מהצפוי, סימן לכך שהתפשטות היקום מואצת, והצוות הודיע על כך בינואר 1998, בשעה שצוות יריב בראשות בריאן שמידט הגיע לאותה מסקנה. ההאצה מיוחסת לאנרגיה אפלה המהווה כשלושה רבעים מן היקום, וטבעה עדיין בגדר תעלומה.

הוקרה

ב־2011 קיבל מחצית מפרס נובל לפיזיקה על גילוי ההתפשטות המואצת של היקום באמצעות תצפיות בסופרנובות רחוקות, והמחצית האחרת הוענקה לבריאן שמידט ולאדם ריס. כבר ב־2006 חלק עמם את פרס שאו, וב־2015 חלקו שלושתם וצוותיהם את פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית. כפרופסור בברקלי, שם יצר קורס על פיזיקה ומוזיקה, הוא חבר מאז 2021 במועצת היועצים של הנשיא למדע ולטכנולוגיה.