K. Alexander Müller

מוצא ושנות הנעורים

קרל אלכסנדר מילר נולד בבזל ב־20 באפריל 1927, בנם היחיד של פאול רודולף מילר, סוחר ומוזיקאי, ושל אירמה פייגנבאום, ואת שנותיו הראשונות בילה בזלצבורג, שם למד אביו מוזיקה.

עבודה וקריירה

אמו הייתה יהודייה לפי אתר המידע Jinfo, הנשען על דברים שאמר בעצמו בביקור בישראל ב־2006, כשהעניקה לו אוניברסיטת בר־אילן תואר דוקטור לשם כבוד; היא לקחה אותו לבית הוריה בדורנאך ואחר כך ללוגאנו, ונפטרה בילדותו, כשהיה בן אחת עשרה. אחר כך למד בקולג' האוונגלי בשירס, פנימייה פרוטסטנטית במזרח שווייץ, והמילון ההיסטורי של שווייץ רושם אותו כפרוטסטנטי. הוא למד פיזיקה במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך, שבו השאיר בו וולפגנג פאולי רושם עמוק, וקיבל שם את הדיפלומה ב־1952 ואת הדוקטורט ב־1958.

אחרי שעמד בראש קבוצה לתהודה מגנטית במכון בטל בז'נבה, הצטרף ב־1963 למעבדת המחקר של IBM ציריך ברישליקון, נשאר בה עד 1992 ועמד בראש מחלקת הפיזיקה שלה מ־1971 עד 1985, ובמקביל לימד באוניברסיטת ציריך. במשך כחמש עשרה שנה חקר את הסטרונציום טיטנאט ותחמוצות פרובסקיט קרובות, וב־1983, יחד עם החוקר הצעיר גאורג בדנורץ, זנח את הסגסוגות המקובלות כדי לחפש באופן שיטתי בין תחמוצות הנחושת. באפריל 1986 דיווחו השניים שקרמיקה של תחמוצת לנתן, בריום ונחושת הופכת למוליכת־על ב־35 קלווין, כשתים עשרה מעלות מעל השיא שעמד מאז 1973, ובתוך חודשים עברו מעבדות בכל העולם את 90 הקלווין.

הוקרה

פרס נובל לפיזיקה לשנת 1987 הוענק במשותף לבדנורץ ולמילר על פריצת הדרך החשובה שלהם בגילוי מוליכות־על בחומרים קרמיים, בשנה שלאחר פרסום התגלית. אחרי שעזב את IBM המשיך לשמש יועץ באוניברסיטת ציריך, והוא נפטר בציריך ב־9 בינואר 2023, בגיל 95.