רוברט לפקוביץ'

מוצא ושנות הנעורים

רוברט ג׳וזף לפקוביץ נולד בברונקס ב־15 באפריל 1943, בנם היחיד של מקס לפקוביץ, רואה חשבון ברובע ההלבשה של מנהטן, ושל רוז, מורה בבית ספר יסודי.

עבודה וקריירה

באוטוביוגרפיה שכתב לרגל פרס נובל הוא כותב בפשטות שהוא יהודי: ארבעת סביו וסבתותיו היו מהגרים יהודים ממזרח אירופה, ואחי סבתו, הרב שלמה פולצ׳ק, עמד בראש הסמינר התיאולוגי של ישיבה יוניברסיטי. הוא סיים את התיכון למדעים של ברונקס ב־1959 ואת קולומביה קולג׳ ב־1962, בגיל תשע עשרה, וקיבל את התואר ברפואה בקולומביה ב־1966, בלי לפקפק לרגע שיהיה רופא מטפל. כדי למלא את חובת הגיוס בזמן מלחמת וייטנאם הצטרף לשירות בריאות הציבור ונשלח למכונים הלאומיים לבריאות, ושם ב־1968 החל להצמיד יוד רדיואקטיבי להורמונים כדי לאתר את הקולטנים שלהם.

לאחר התמחות בקרדיולוגיה בבוסטון הצטרף ב־1973 לאוניברסיטת דיוק בדרהאם שבצפון קרוליינה, ובתוך שנה היה בידי צוותו סמן רדיואקטיבי שפתח את קולטני האדרנלין למחקר ישיר. בשנות השמונים בודד בריאן קוביליקה, מתמחה בקרדיולוגיה במעבדה, את הגן של הקולטן הבטא־אדרנרגי, שהתברר כדומה לקולטן האור שבעין, וכך נחשפה משפחה של קולטנים הנראים ופועלים באופן דומה. כאלף גנים אנושיים מקודדים את הקולטנים המצומדים לחלבון G האלה, המגיבים לאור, לטעם, לריח, לאדרנלין, להיסטמין, לדופמין ולסרוטונין, וכמחצית מכל התרופות פועלות באמצעותם.

המעבדה שלו גילתה גם את הקינאזות ואת הבטא־ארסטינים המכבים את הקולטנים האלה, והוא חוקר של מכון הווארד יוז לרפואה מאז 1976.

הוקרה

ב־2012 חלק את פרס נובל לכימיה עם בריאן קוביליקה, על מחקריהם בקולטנים המצומדים לחלבון G, וב־2021 סיפר את סיפורו בספר זיכרונות, A Funny Thing Happened on the Way to Stockholm.