ריצ'רד פיינמן

מוצא ושנות הנעורים

ריצ׳רד פיליפס פיינמן נולד בקווינס שבניו יורק ב־11 במאי 1918, בנם של לוסיל פיליפס ושל מלוויל פיינמן, מנהל מכירות, וגדל בפאר רוקאוויי. שני הוריו באו ממשפחות יהודיות, אביו נולד במינסק ואמו נולדה בארצות הברית למשפחת מהגרים מפולין, והמשפחה הלכה לבית הכנסת בכל יום שישי, אך כבר בצעירותו הגדיר את עצמו אתאיסט מוצהר. אוניברסיטת קולומביה דחתה אותו בגלל המכסה שלה לסטודנטים יהודים, ולכן סיים את לימודיו ב־MIT ב־1939, ואחר כך קיבל דוקטורט בפרינסטון ב־1942 בהנחיית ג׳ון ארצ׳יבלד וילר.

עבודה וקריירה

הוא עבד על פצצת האטום בלוס אלמוס מ־1943, ואחר כך לימד באוניברסיטת קורנל מ־1945 ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה מ־1950. ב־1948 סייע ליצור אלקטרודינמיקה קוונטית חדשה, התאוריה של האינטראקציה בין אור לחלקיקים טעונים, באמצעות הדיאגרמות הקרויות על שמו, שמקלות על החישובים ועדיין נמצאות בשימוש רחב.

הוקרה

ב־1965 חלק את פרס נובל לפיזיקה עם ג׳וליאן שווינגר ושין־איצ׳ירו טומונגה, על עבודתם היסודית באלקטרודינמיקה קוונטית, בעלת ההשלכות העמוקות על הפיזיקה של החלקיקים היסודיים. הוא גם נתן הסבר קוונטי להליום העל־נוזלי, בנה עם מאריי גל־מן מודל של הדעיכה החלשה, ובתחילת שנות השישים לימד את הקורס שיצא לאור בשם ההרצאות של פיינמן בפיזיקה. כשהתבקש ב־1967 להופיע בספר על חתני פרס נובל יהודים, סירב, וכתב שלבחור לשבח יסודות שמקורם בתורשה יהודית כביכול פירושו לפתוח פתח לכל מיני שטויות של תורת גזע.

ב־1986, כחבר בוועדה שחקרה את אובדן מעבורת החלל צ׳לנג׳ר, הראה בשימוע שהועבר בטלוויזיה, בעזרת מלחציים ומים קפואים, שהחומר של טבעות האטימה שלה מאבד את גמישותו בקור. הוא מת בלוס אנג׳לס ב־15 בפברואר 1988, בגיל שישים ותשע, אחרי עשר שנים של ניתוחים בגלל סרטן.