גבריאל ליפמן

מוצא ושנות הנעורים

גבריאל ליפמן נולד ב-16 באוגוסט 1845 להורים יהודים בהולריך, סמוך לעיר לוקסמבורג, שם ניהל אביו בית מלאכה לכפפות.

עבודה וקריירה

ב-1848 עברה המשפחה לפריז; אמו לימדה אותו בבית עד שנכנס ללִיסֶה נפוליאון ב-1858, שם נזכר כתלמיד מפוזר אך מהורהר, הנוטה למתמטיקה. ב-1868 התקבל לאקול נורמל סופרייר ומיד נכשל בבחינה שהייתה עושה אותו מורה, שכן העדיף לעסוק בפיזיקה. ב-1873 נשלח לגרמניה במשלחת ממשלתית שנועדה ללמוד כיצד מלמדים שם מדעים, עבד אצל קירכהוף בהיידלברג וקיבל שם דוקטורט בהצטיינות עליונה, ואז שב לפריז, הצטרף לפקולטה למדעים ב-1878 והחזיק בכיסא לפיזיקה ניסויית משנת 1886.

המצאתו הראשונה יצאה מן הקשר שמצא בין תופעות חשמליות לתופעות נימיות: אלקטרומטר ליפמן, עמוד כספית בצינור נימי, רגיש די הצורך כדי לרשום את האלקטרוקרדיוגרם האנושי הראשון. ב-1881 חזה את האפקט הפיזואלקטרי ההפוך.

הוקרה

אך זכור הוא בזכות הצילום בצבע בלא צבענים: הוא הניח לאור להתאבך עם בבואתו בתוך תחליב דק שמאחוריו כספית, כך שהלוח רשם את אורכי הגל עצמם, ובפברואר 1891 הודיע לאקדמיה למדעים שקיבע את צבעי הספקטרום על לוח שאור היום אינו מדהה. על כך קיבל את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1908. הוא מת בים ב-12 ביולי 1921, בדרכו חזרה מקנדה.