פליקס בלוך

מוצא ושנות הנעורים

פליקס בלוך נולד בציריך ב־23 באוקטובר 1905, בנם של גוסטב בלוך, סוחר תבואה סיטונאי שהשתקע בעיר ב־1890 ונעשה אזרח שווייצרי, ושל אגנס מאייר, בת דוד מווינה.

עבודה וקריירה

שני הוריו היו יהודים, והוא גדל בציריך, שם מתה בגיל שתים־עשרה אחותו הבכורה, שתמכה בו כשלעגו לו בבית הספר. הוא למד הנדסה ואחר כך פיזיקה במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך, וב־1928 היה לדוקטורנט הראשון של ורנר הייזנברג בלייפציג, בעבודה על אלקטרונים בגבישים שהניחה את היסודות לתורת הקוונטים של המוצקים. אחר כך עבד עם וולפגנג פאולי, הנס קרמרס, נילס בוהר ואנריקו פרמי, ותיאר את הדפנות שבין תחומים מגנטיים הקרויות על שמו, וב־1932 חזר ללייפציג כמרצה.

ב־1933, כשעלה היטלר לשלטון, עזב בלוך, שהיה יהודי, את גרמניה, וב־1934 הצטרף לאוניברסיטת סטנפורד, שבה היה לפרופסור הראשון לפיזיקה תאורטית, וב־1939 לאזרח אמריקאי. ב־1939, בציקלוטרון של ברקלי ועם לואיס אלוורז, מדד את המומנט המגנטי של הנייטרון, ואחרי עבודה בזמן המלחמה בלוס אלמוס ועל מכ״ם בהרווארד פיתח בסטנפורד בסוף 1945 את ההשראה הגרעינית יחד עם ויליאם הנסן ומרטין פקרד.

הוקרה

על כך חלק את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952 עם אדוארד פרסל, שהגיע לאותה תגלית באופן עצמאי בהרווארד, על פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות ועל התגליות הקשורות בהן. ב־1954 וב־1955 היה המנהל הכללי הראשון של סרן בז׳נבה, ואחר כך חזר לסטנפורד, שבה מונה ב־1961 לפרופסור לפיזיקה על שם מקס שטיין, ופרש ב־1971.

השנים האחרונות

הוא מת בציריך ב־10 בספטמבר 1983, בגיל שבעים ושבע, וב־2025, ביום שבו היה מלאו לו מאה ועשרים שנה, מסרה משפחתו את מדליית הנובל שלו לסרן.