Otto Weininger

מוצא ושנות הנעורים

אוטו ויינינגר נולד בווינה ב-3 באפריל 1880 למשפחה יהודית, בנו של צורף; כרטיס זה אומר בבירור שהמיר את דתו לפרוטסטנטיות ביולי 1902, בעצם היום שבו קיבל את הדוקטורט, ושארבעה-עשר חודשים אחר כך שם קץ לחייו.

עבודה וקריירה

הוא נמצא כאן מכוח כלל האתר שלפיו יהודי שעזב את היהדות נשאר חלק מסיפורה, וכרטיסו הוא מן הקשים שיש בו, שכן עליו לומר בבירור מה טוען ספרו. „מין ואופי”, שיצא ב-1903 והורחב מעבודת הדוקטורט שלו, מציג תורה של דו-מיניות אוניברסלית — כל אדם הוא תערובת של יסודות זכריים ונקביים, רעיון שהקדים חלק מן הפסיכולוגיה שבאה אחריו ושחוגו של פרויד התווכח עמו עליו — ואחר כך בונה על כך מטפיזיקה שבה העיקרון הגברי הוא צורה, היגיון, גאונות ורצון מוסרי, והנשי הוא חומר, מיניות והיעדר עצמיות.

מכאן הוא גוזר מיזוגניה שיטתית, ופרק על היהדות שהוא מגדיר לא כעם ולא כדת אלא כנטייה נפשית, נשית לפי מונחיו, חסרת גאונות, חסרת מדינה, חסרת נשמה, ותוקף אותה בלשון שאנטישמים של ארבעים השנים הבאות ציטטו בהנאה; מקורביו של היטלר נסמכו עליו. הספר נכתב בידי יהודי על יהודים, שלושה חודשים לפני שירה בעצמו בחדר שבו מת בטהובן, בגיל עשרים ושלוש. כרטיס זה אינו מתרץ ואינו מסתיר: מה שכתב על נשים ועל יהודים ראוי לבוז, והוא היה מעצב — ויטגנשטיין אמר שיש לקרוא את הספר, סטרינדברג, ג'ויס, קראוס וברוך התמודדו אתו, והיסטוריוני וינה רואים בו את הדגימה החדה ביותר של שנאת עצמית יהודית כתופעה תרבותית. עבודתו על הדו-מיניות ועל האופי נכנסה גם לפסיכולוגיה דרך המחלוקת בין פליס לפרויד בעניין.