Léon Poliakov

מוצא ושנות הנעורים

לאון פוליאקוב נולד בסנקט פטרבורג ב-25 בנובמבר 1910 למשפחה מן הבורגנות היהודית הרוסית; אביו, מוציא לאור, קרא לו על שם טולסטוי, והמשפחה נמלטה ממהפכת הבולשביקים לצרפת ב-1920.

עבודה וקריירה

הוא שירת בצבא הצרפתי, נפל בשבי בסן-ואלרי-אן-קו ביוני 1940, נמלט שלושה חודשים אחר כך והצטרף למחתרת בזהות בדויה, כשהוא מלווה יהודים למקומות מסתור ומעביר נשק. ב-1943 היה למזכירו של רב וסייע ליצחק שניאורסון לייסד את מרכז התיעוד היהודי בן זמננו; עם השחרור נמנה עם מי שהשתלטו על הארכיונים הגרמניים, ובהם תיקי הגסטפו על יהודי צרפת. הוא ישב במשלחת הצרפתית במשפט נירנברג. מאותם מסמכים כתב ב-1951 את «ברוויאר השנאה», ההיסטוריה המשמעותית הראשונה של השמדת היהודים בידי הנאצים, שראתה אור כאשר כמעט איש לא כתב עדיין את ההיסטוריה הזאת, ובהקדמה מאת פרנסואה מוריאק.

אחר כך נתן את חמשת כרכי «תולדות האנטישמיות», העוקבים אחרי שנאה זו מן העת העתיקה ועד המאה העשרים, וב-1971 את «המיתוס הארי», על התיאוריות הגזעיות שהפכו אותה לקטלנית. את שנותיו האחרונות הקדיש להעמדת ארכיונים מול הכחשת השואה. הוא מת באורסה ב-8 בדצמבר 1997.