נדין גורדימר

מוצא ושנות הנעורים

נדין גורדימר נולדה ב-20 בנובמבר 1923 ליד ספרינגס, עיירת מכרות במזרח הראנד בפאתי יוהנסבורג, להורים יהודים: אביה איזידור היה שען יליד ז'גארֶה שבליטא, אז באימפריה הרוסית, שהגיע לדרום אפריקה בגיל שלוש עשרה; אמה חנה מאיירס הייתה מהגרת יהודייה מלונדון.

עבודה וקריירה

הבית היה חילוני. אמה, שהטרידו אותה העוני והאפליה שסבלו הדרום-אפריקנים השחורים, ייסדה מעון לילדים שחורים, וגורדימר תייחס לכך בחלקה את תודעתה הפוליטית. אמה, שהייתה משוכנעת כי לבה חלש, הרחיקה אותה מבית הספר, והיא קראה וכתבה בבית, פרסמה סיפור ילדים ראשון בגיל שלוש עשרה, ב-1937, ופרוזה למבוגרים בגיל שש עשרה. היא למדה שנה באוניברסיטת ויטווטרסראנד, שם התערבה לראשונה עם אנשי מקצוע מעברו האחר של קו הצבע, והשתקעה ביוהנסבורג ב-1948.

הניו יורקר קיבל ממנה סיפור ב-1951; ספרה הראשון, The Lying Days, יצא ב-1953. מעצר חברתה הטובה ביותר וטבח שארפוויל, ב-1960, הביאוה אל תנועת המאבק באפרטהייד. היא הצטרפה לקונגרס הלאומי האפריקני בעודו אסור, הסתירה את מנהיגיו בביתה, סייעה לנלסון מנדלה לערוך את נאומו מן התא ב-1964, והעידה לטובת עשרים ושניים פעילים במשפט הבגידה של דלמאס ב-1986. המשטר אסר את The Late Bourgeois World, את A World of Strangers ואת ”בתו של בורגר”. היא זכתה בפרס בוקר על ”המשמר” ב-1974 ובפרס נובל לספרות ב-1991, ומתה ב-13 ביולי 2014.