אליאס קנטי

מוצא ושנות הנעורים

אליאס קנטי נולד למשפחה יהודית ספרדית בעיר הבולגרית רוסה שעל הדנובה ב-25 ביולי 1905, הבכור בשלושת בניו של הסוחר ז'אק קנטי ומתילדה ארדיטי.

עבודה וקריירה

בני אביו הגיעו לרוסה מאדריאנופול העות'מאנית, ושם המשפחה היה במקורו קנייטה, על שם כפר במחוז קואנקה שבספרד; מצד אמו נמנו הארדיטי עם המשפחות הספרדיות הוותיקות ביותר בבולגריה וסייעו לייסד את הקהילה היהודית ברוסה בשלהי המאה השמונה עשרה. הבית עבר למנצ'סטר ב-1911; אביו מת בפתאומיות בשנה שאחריה, ואמו לקחה את הילדים ללוזאן ואחר כך לווינה, בדרשה ממנו ללמוד גרמנית — בעוד הוא כבר יודע לאדינו, שפת אמו, ולצדה בולגרית, אנגלית ומעט צרפתית.

ב-1924 שב לווינה ללמוד כימיה, קיבל בה דוקטורט ב-1929 ומעולם לא עסק במקצוע; נושאו האמיתי כבר היה פילוסופיה וספרות, והיום שהטביע בו את חותמו היה מרד יולי 1927, כשמצא את עצמו סמוך להיכל המשפט הבוער וראה המון נעשה דבר אחד. זהו החומר של שני ספריו הגדולים: הרומן אוטו-דה-פה, שראה אור ב-1935 לפני מנוסתו לבריטניה, שבו איש מלומד נחרב בידי העולם שמחוץ לספרייתו; והמון וכוח, פרי עשרים וחמש שנות עבודה שיצא ב-1960, מחקר על האופן שבו נוצרים המונים, על מה שהם יראים ממנו וכיצד ניזונים מהם השליטים.

הוא כתב גם מחזות וכמה כרכי זיכרונות על ילדותו רבת הלשונות. הוא קיבל את פרס נובל לספרות לשנת 1981, בילה את עשרים שנותיו האחרונות בציריך ומת שם ב-1994.