מרטין רודבל

מוצא ושנות הנעורים

מרטין רודבל נולד למשפחה יהודית בבולטימור ב-1 בדצמבר 1925, בנם של שירלי אברמס ומילטון רודבל, בעל מכולת. ב-1943 נכנס לג'ונס הופקינס כשלבו חלוק בין ביולוגיה ובין ספרות אקזיסטנציאליסטית צרפתית, לימודיו נקטעו בשירות כמפעיל אלחוט בצי האמריקני, שב ב-1946 וסיים ביולוגיה ב-1949.

עבודה וקריירה

ב-1950 נשא לאישה את ברברה לדרמן, פליטה יהודייה ילידת ברלין וחברתה של מרגוט פרנק, אחותה הבכורה של אנה פרנק; הוריה ואחותה שלה נרצחו באושוויץ. הוא קיבל דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת וושינגטון ב-1954 והצטרף למכוני הבריאות הלאומיים בבת'סדה ב-1956. רודבל חשב על התא כדרך שהמהנדסים החלו אז לחשוב על מחשבים: מערכת ובה מפלה הקולט אות מבחוץ, ממיר המעביר אותו דרך הקרום, ומגבר הפועל עליו מבפנים. כשבחן את התמונה הזאת בקרומי כבד ובהורמון גלוקגון, בין סוף 1969 לתחילת 1970, גילה שעקבות של GTP מפרקים את אחיזת ההורמון בקולטן פי אלף מהר יותר מ-ATP, והסיק ש-GTP הוא הפועל האמיתי — המתג ההופך אות חיצוני לפעולה פנימית.

החלבונים שדרכם הוא פועל נקראים כיום חלבוני G, וכשליש מן התרופות שאושרו בידי מנהל המזון והתרופות האמריקני פועלות על הקולטנים המשוחחים עמם.

השנים האחרונות

משנת 1985 ניהל את המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית בצפון קרוליינה, חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1994 עם אלפרד גילמן, ומת בצ'אפל היל ב-7 בדצמבר 1998.