סזר מילשטיין

מוצא ושנות הנעורים

סזאר מילשטיין נולד בבאיה בלנקה שבארגנטינה ב־8 באוקטובר 1927, למקסימה ונארקס וללסארו מילשטיין, מהגר יהודי אוקראיני. הוא סיים את אוניברסיטת בואנוס איירס והשלים בה דוקטורט, ואחר כך עבר למעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי בקיימברידג׳ שבאנגליה; הוא קיבל אזרחות בריטית והחזיק בשתי האזרחויות עד סוף ימיו.

עבודה וקריירה

נושאו היה הנוגדן: כיצד הוא בנוי, וכיצד גוף מסוגל לייצר נוגדן ייחודי כמעט לכל פולש שמעולם לא פגש. ב־1975, עם ג׳ורג׳ קלר, בתר־דוקטורנט במעבדתו, מצא כיצד ליצור שורת תאים המייצרת נוגדן יחיד לנצח — במיזוג תא מייצר נוגדנים עם תא גידולי, וכך מתקבל היברידומה, בן אלמוות וסגולי. נוגדנים חד־שבטיים נעשו כלי יסוד באבחון, ולימים מחלקה שלמה של תרופות. הוא וקלר לא רשמו פטנט; מילשטיין גרס שהמדע מקיים את הבטחותיו רק אם התועלת מגיעה לעניי העולם.

ב־1984 חלק את פרס נובל לרפואה, אחרי פרס וולף ופרס הורוויץ ב־1980, וקיבל את מדליית קופלי ב־1989. הוא מת בקיימברידג׳ ב־24 במרץ 2002.