ג'וזף שטיגליץ

מוצא ושנות הנעורים

ג'וזף יוג'ין שטיגליץ נולד בגארי שבאינדיאנה, אז עיר פלדה גדולה על החוף הדרומי של אגם מישיגן, ב־9 בפברואר 1943, בנם של נתניאל שטיגליץ, סוכן ביטוח עצמאי, ושל שרלוט פישמן, מורה. הוא נולד למשפחה יהודית, מבחן אישיות בתיכון הציע פעם שיצליח כרב, ובאפריל 2017 אמר זאת במילותיו שלו: ״אני יהודי״.

עבודה וקריירה

מבתי הספר הציבוריים של גארי עבר ב־1960 לקולג' אמהרסט, החליף בשנתו השלישית את הפיזיקה בכלכלה, ויצא ל־MIT בלי תואר כדי ללמוד אצל סמואלסון, סולו, מודיליאני וארו. מלגת פולברייט הביאה אותו לקיימברידג' ב־1965, ואחר כך לימד בייל, בסטנפורד, באוקספורד ובפרינסטון, וב־1979 קיבל את מדליית ג'ון בייטס קלארק. חלקו בכלכלת המידע הראה מה יכול הצד שיודע פחות בשוק לעשות כדי לחלץ מידע מן הצד שיודע יותר: מבטח, למשל, יכול למיין את לקוחותיו לקבוצות סיכון באמצעות תפריט חוזים שבו השתתפות עצמית גבוהה יותר קונה פרמיה נמוכה בהרבה.

עם אנדרו וייס הראה באותה רוח מדוע בנקים עשויים לקצוב אשראי במקום להעלות את הריבית, ועם קרל שפירו ב־1984 מדוע אבטלה יכולה להימשך גם בשיווי משקל. הוא כיהן במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא קלינטון מ־1993 ועמד בראשה מ־1995 עד 1997, ואחר כך היה הכלכלן הראשי וסגן הנשיא הבכיר של הבנק העולמי מ־1997 עד 2000.

הוקרה

הוא חלק את פרס נובל לכלכלה לשנת 2001 עם ג'ורג' אקרלוף ומייקל ספנס, שליש לכל אחד, ״על ניתוחיהם של שווקים עם מידע א־סימטרי״, בשנה שבה הצטרף לאוניברסיטת קולומביה.

חיים אישיים

מאז ספרו מ־2002, Globalization and Its Discontents, הוא כותב גם לקהל הרחב, וב־2004 נישא לאניה שיפרין מבית הספר לעניינים בינלאומיים וציבוריים של קולומביה.