בן ברננקי

מוצא ושנות הנעורים

בן שלום ברננקי נולד באוגוסטה שבג'ורג'יה ב-13 בדצמבר 1953 וגדל בדילון שבדרום קרוליינה, שם פתח סבו ג'ונאס ב-1941 את בית המרקחת ג'יי בי דראגס, שאביו ודודו ניהלו אחר כך. ארבעת סביו וסבותיו היו מהגרים יהודים ממזרח אירופה, אבי אמו היה קצב כשר ומורה לעברית, והמשפחה פקדה את בית הכנסת הקטן של דילון, אוהב שלום. חבר מדילון, קנת' מנינג, שלמד אז בהרווארד, שכנע את הוריו להניח לו להירשם לשם; הוא נכנס להרווארד ב-1971, סיים בהצטיינות יתרה ב-1975 וקיבל את הדוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ב-1979.

עבודה וקריירה

אחרי שש שנים בסטנפורד עבר לפרינסטון ב-1985, ועמד בראש המחלקה לכלכלה שלה בשנים 1995 עד 2002. מאמרו מ-1983 על השפל הגדול טען שריצות הבהלה לבנקים וחדלות הפירעון שיבשו את זרימת האשראי, ושקריסה זו, לצד הכוחות המוניטריים שהדגישו מילטון פרידמן ואנה שוורץ, היא שעשתה את המשבר עמוק וממושך כל כך. ב-2002 מונה למועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, ב-2005 עמד בראש מועצת היועצים הכלכליים, ובמשך שתי קדנציות, מפברואר 2006 עד ינואר 2014, כיהן כיושב ראש הפדרל ריזרב.

במשבר של 2008 ו-2009 פעל למנוע את קריסת המערכת הפיננסית, ואחר כך נקט רכישות נכסים בהיקף גדול, יעד אינפלציה רשמי ומסיבות עיתונאים קבועות של היושב ראש. מאז 2014 הוא עמית בכיר מכובד במכון ברוקינגס בוושינגטון, וב-2019 כיהן כנשיא האגודה האמריקנית לכלכלה.

הוקרה

ב-2022 חלק את פרס נובל לכלכלה עם דאגלס דיימונד ופיליפ דיבוויג, ״על מחקר בנושא בנקים ומשברים פיננסיים״, והאקדמיה המלכותית השוודית למדעים ציינה את ממצאו שריצות הבהלה לבנקים היו גורם מכריע בהעמקתו ובהתמשכותו של השפל הגדול.