Charles Zuker

מוצא ושנות הנעורים

צ׳ארלס צוקר נולד ב־27 ביוני 1957 באריקה, בקצה הצפוני של צ׳ילה סמוך לגבולות פרו ובוליביה, השני מבין ארבעת ילדיהם של איש עסקים בולט ושל עקרת בית. בהיסטוריה בעל־פה שהוקלטה עבור תוכנית Pew Scholars בין 1992 ל־1994 סיפר על סביו וסבותיו שהגיעו לדרום אמריקה כדי להימלט מאנטישמיות ועל הקהילה היהודית של אריקה, ובתקציר הריאיון נרשם כי אף שהיה יהודי, למד בבתי ספר ישועיים, שהוריו ראו בהם את החינוך הטוב ביותר בצ׳ילה. המשפחה עברה לסנטיאגו בשנות התיכון שלו, ומגיל שש־עשרה למד באוניברסיטה הקתולית של ולפראיסו, שם לימד אותו המחסור באמצעים לבנות בעצמו את הציוד שלו.

עבודה וקריירה

הוא קיבל תואר דוקטור ב־MIT ב־1983 בהנחיית הארווי לודיש, חקר את התאים קולטי האור של זבוב הפירות בברקלי אצל ג׳רלד רובין, והצטרף לאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ב־1986. ב־1989 נעשה חוקר במכון הרפואי על שם הווארד יוז, וב־2009 עבר לאוניברסיטת קולומביה. מסוף שנות ה־90, יחד עם ניק ריבה מהמכונים הלאומיים לבריאות, זיהתה המעבדה שלו את התאים והקולטנים של חמשת הטעמים הבסיסיים, מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואומאמי, שכל אחד מהם נישא בידי סוג תאים משלו.

כשהצוות שלו החדיר קולטני מרירות לתאים שחשים מתיקות, העכברים נמשכו לתרכובות מרות במקום להימנע מהן, וכך הוכח שמה שאנו טועמים תלוי בתאים המופעלים ובאופן שבו הם מחווטים אל המוח. בהמשך הראה שלכל טעם יש שדה משלו בקליפת המוח, ושסוכר ושומן מאותתים למוח גם מן המעי, מה שעשוי להסביר מדוע ממתיקים מלאכותיים אינם מספקים את התשוקה לסוכר.

הוקרה

באוקטובר 2026 העניקה לו קרן וולף את פרס וולף לרפואה על שחולל מהפכה בהבנתנו את חוש הטעם, האחרון בחושינו שפוענח, והפרס יוענק לו בכנסת ביוני 2027.