ויליאם נורדהאוס

מוצא ושנות הנעורים

ויליאם דובני נורדהאוס נולד באלבקרקי שבניו מקסיקו ב־31 במאי 1941, השלישי מבין ארבעת ילדיהם של וירג׳יניה ריגס ורוברט נורדהאוס, עורך דין ויוצא דיוויזיית ההרים העשירית שהקים אתר סקי בהרי סנדיה. לאביו היה, במילותיו של בנו, רקע יהודי־גרמני: שורשי המשפחה בדרום־מערב ארצות הברית נעוצים בהגירה היהודית־גרמנית של המאה התשע־עשרה, וסבו מקס נורדהאוס היגר מפדרבורן ב־1883. מקומו במדריך זה הוא מכוח מוצא, דרך משפחת אביו; האוטוביוגרפיה שכתב לנובל, המזכירה את הרקע הזה, אינה אומרת דבר על חינוך דתי בילדותו, יהודי או אחר.

עבודה וקריירה

הוא למד בפיליפס אקדמי באנדובר ובייל, שהה שנה בפריז ושם הכיר את אשתו לעתיד, ברברה פייזה, ואחרי שסיים את לימודיו ב־1963 קיבל את הדוקטורט ב־MIT ב־1967. אחר כך הצטרף דרך קבע לסגל של ייל, כיהן במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא קרטר מ־1977 עד 1979 והיה הפרובוסט של ייל מ־1986 עד 1988. בשנה שבילה מ־1974 בווינה במכון הבין־לאומי לניתוח מערכות יישומי בנה את מה שהוא מתאר כמודל ההערכה המשולב הראשון של כלכלת שינוי האקלים, וב־1977 פירש את המחיר שהמודל ייחס לפחמן הדו־חמצני כמס פחמן.

עבודה זו הובילה למודל DICE, שפורסם ב־Science ב־1992, המחבר במערכת אחת את הפליטות, את מחזור הפחמן, את האקלים ואת הנזק הכלכלי, ומשמש לבחינת מדיניות כמו מסי פחמן. מ־1985 היה שותף לכתיבת ספר הלימוד Economics עם פול סמואלסון, ובהמשך הציע מועדוני אקלים, שבהם מדינות מסכימות על מחיר מינימלי לפחמן וממסות יבוא ממדינות שנשארות בחוץ.

הוקרה

פרס נובל לכלכלה לשנת 2018 חולק שווה בשווה בינו, ״על שילוב שינוי האקלים בניתוח המקרו־כלכלי ארוך הטווח״, לבין פול רומר, על כך שעשה את אותו הדבר עם החדשנות הטכנולוגית.