Shalom Shabazi

מוצא ושנות הנעורים

שלום שבזי, שנולד בשם שלום בן יוסף ב-1619 בהרי תימן ונודע בערבית בשם סאלם אל-שבזי, היה רב, אורג ומשורר, נשאר יהודי כל חייו, ויהודי תימן מעריצים אותו כצדיק.

עבודה וקריירה

הוא כתב בעברית, ביהודית-ערבית ובארמית, ולא אחת שזר את שלוש הלשונות בשיר אחד, ושירתו רוויה בקבלת האר״י כפי שהגיעה מצפת לתימן. המסורת מייחסת לו כחמישה עשר אלף שירים, ומהם שרדו כמה מאות; הם לב הדיוואן, ספר השירים של יהודי תימן, המושר בחתונות, בשולחן השבת ובחגים. הוא חי את גירוש מוזע של 1679, שבו הוגלו יהודי צנעא וערים אחרות אל המדבר וכשני שלישים מהם מתו, וכתב את הקינות ששימרו את זכרו; שיריו גם קוראים במישרין לגאולה ולקץ הגלות.

לשונו נעה בין האינטימי למשיחי, ופיוטיו על הנשמה ועל השבת נכנסו אל התפילה. כמעט כל יהודי תימן עלו לישראל במבצע הרכבת האווירית של 1949–1950 ונשאו עמם את שיריו; יצירתו מפרנסת חלק גדול מן המוזיקה התימנית והמזרחית של ישראל המודרנית, מברכה צפירה ועד עפרה חזה. קברו ליד תעז היה למקום קדוש שפקדו יהודים ומוסלמים כאחד בבקשת מרפא.