Samaw'al ibn Adiya

מוצא ושנות הנעורים

סמואל אבן עאדיא היה משורר וראש שבט יהודי-ערבי במאה השישית, אדון מבצר אל-אבלק בתימא שבצפון חצי האי ערב, והמסורת הספרותית הערבית מכנה אותו במפורש אל-יהודי.

עבודה וקריירה

הוא נמנה עם השבטים היהודיים שישבו מדורות בנאות המדבר של החיג'אז, וטירתו ניצבה על דרך השיירות בין סוריה ומדינה. הסיפור הקשור בשמו מספר כי המשורר-הנסיך אמרוא אל-קיס, בצאתו לקונסטנטינופול, הפקיד בידיו את בתו, את נשקו וכמה שריונות; לאחר מות אמרוא אל-קיס צר מפקד ע'סאני על המבצר, תפס את בנו של סמואל שנלכד בחוץ, והציע לחוס על הנער תמורת כלי הנשק. סמואל סירב להפר את הפיקדון, ובנו נהרג לנגד עיניו. ממעשה זה נולד הביטוי הערבי «אופא מן אל-סמואל», נאמן יותר מסמואל, המשמש עד היום כניב המקובל לנאמנות מושלמת.

שיר הפותח במילים «אם כבודו של אדם אינו מוכתם בשפלות», המיוחס לו ושמור באסופת החמאסה של אבו תמאם, הוא טקסט קנוני של הספרות הערבית הקדם-אסלאמית, וייחוסו שנוי במחלוקת בין חוקרי הלשון. הוא מן העקבות הברורים ביותר של חיים יהודיים בערב שלפני האסלאם, שנשמרו בזיכרון של התרבות הערבית עצמה ולא רק במקורות יהודיים.