Philipp Veit

מוצא ושנות הנעורים

פיליפ פייט נולד בברלין ב-13 בפברואר 1793, בנו הצעיר של הבנקאי היהודי סימון פייט ושל ברנדל מנדלסון, בתו הבכורה של הפילוסוף משה מנדלסון, שנטלה את השם דורותיאה והייתה לסופרת דורותיאה שלגל; גם סבו וגם אמו זכו לכרטיס משלהם באתר זה, וכך גם אחיו הבכור יוהנס פייט. הוא נולד יהודי, וכרטיס זה אומר בבירור שב-1810 הוטבל לקתוליות בקתדרלת סטפנוס הקדוש בווינה יחד עם אמו ואחיו — המרה שלא הוא ולא אתר זה מסתירים, ושאינה משנה את עובדת לידתו.

אחרי גירושי הוריו גדל בחלקו אצל אביו ובחלקו בביתו של פרידריך שלגל, למד בדרזדן ובווינה, לחם כמתנדב במלחמה נגד נפוליאון ב-1813, וב-1815 יצא לרומא, שם הצטרף לאחוות לוקאס הקדוש — אותם ציירים גרמנים המכונים „הנצרתים”.

עבודה וקריירה

שם התבלט: עם אוברבק, קורנליוס ושאדוב צייר את מחזורי הפרסקו של קאזה ברתולדי ב-1816–1817 ושל קזינו מסימו, ובכך החיה את ה„בואון פרסקו”, ציור הפרסקו האמיתי על טיח לח, שאבד למעשה באירופה מזה מאתיים שנה — הטכניקה עברה מציירים אלה אל ציירי הקיר של המאות ה-19 וה-20. משנקרא חזרה לגרמניה ב-1830, ניהל שלוש-עשרה שנה את מכון שטדל בפרנקפורט, רפורם את ההוראה בו והרחיב את אוספו, צייר את האלגוריה הגדולה „הכנסת האמנויות לגרמניה בידי הנצרות”, והתפטר ב-1843 בשל רכישת יצירות שראה כחסרות אמונה. את שנותיו האחרונות עשה כמנהל הגלריה במיינץ, שם מת ב-18 בדצמבר 1877.