Meir Aron Goldschmidt
Meir Aron Goldschmidt · אמנות וספרות
מאיר אהרן גולדשמידט נולד בוורדינגבורג ב-26 באוקטובר 1819 לאהרן גולדשמידט, סוחר, וללאה לוין רוטשילד, במשפחה יהודית שומרת מצוות בקפדנות, וגדל ביהדות המסורתית של הפרובינציה הדנית עד שעברה המשפחה לקופנהגן.
26 octobre 1819, Vordingborg (Danemark) — 15 août 1887, Copenhague
Danemark
מוצא ושנות הנעורים
מאיר אהרן גולדשמידט נולד בוורדינגבורג ב-26 באוקטובר 1819 לאהרן גולדשמידט, סוחר, וללאה לוין רוטשילד, במשפחה יהודית שומרת מצוות בקפדנות, וגדל ביהדות המסורתית של הפרובינציה הדנית עד שעברה המשפחה לקופנהגן.
עבודה וקריירה
הוא לא המיר את דתו מעולם, והמתח בין הקהילה היהודית שממנה בא ובין העולם הספרותי הדני שאליו נכנס הוא נושא ספרו הטוב ביותר. בגיל עשרים ייסד את „קורסארן”, „השודד”, שבועון סאטירי שכתב כמעט לבדו ושנעשה הפרסום הנורא ביותר בדנמרק, שתקף את המלוכה האבסולוטית, את הצנזורה ואת שאננות הממסד של קופנהגן; הוא נקנס ונכלא לזמן קצר בשל כך, ומסע הלעג המפורסם של העיתון נגד סרן קירקגור ב-1846, שקירקגור עצמו עורר, טבע חותם בשני האנשים לכל חייהם — גולדשמידט סגר אחר כך את העיתון וכתב לימים על חרטתו.
ב-1845 פרסם את „יהודי”, סיפורו של יעקב בנדיקסן, הקרוע בין עולמו הסגור של הגטו ובין חברה דנית שלעולם לא תקבל אותו במלואו; זה היה הרומן הדני הראשון שתיאר חיים יהודיים מבפנים, והוא תורגם לגרמנית, לשוודית ולאנגלית. אחריו באו כתב העת „צפון ודרום”, הרומנים „חסר בית” ו„היורש”, ה„סיפורים” וספר זיכרונות; גיאורג ברנדס ראה בו את הפרוזאיקן הדני הטוב בדורו. תורת הנמזיס שלו — אותו סדר מוסרי המשיב לכל אדם את מעשיו — עוברת בסיפוריו המאוחרים. הוא מת בקופנהגן ב-15 באוגוסט 1887.
אמתו והעמיקו בעזרת המקורות החיצוניים האלה.
מקור: Dansk Biografisk Leksikon ; Det Kongelige Bibliotek, fonds Goldschmidt ; Encyclopaedia Judaica
העמוד הזה מתפרסם בשבע שפות מתוך מקור אנגלי. התרגומים נבדקים, אך שגיאה עלולה לחמוק. אם מצאתם כזו בדף הזה — מילה שגויה, תאריך שאבד, משפט שאומר דבר שאינו באנגלית — ספרו לנו.
מאיר אהרן גולדשמידט נולד בוורדינגבורג ב-26 באוקטובר 1819 לאהרן גולדשמידט, סוחר, וללאה לוין רוטשילד, במשפחה יהודית שומרת מצוות בקפדנות, וגדל ביהדות המסורתית של הפרובינציה הדנית עד שעברה המשפחה לקופנהגן.
מקור: Dansk Biografisk Leksikon ; Det Kongelige Bibliotek, fonds Goldschmidt ; Encyclopaedia Judaica