Ludwig Börne

מוצא ושנות הנעורים

לודוויג ברנה נולד בשם יהודה לייב ברוך ב-6 במאי 1786 ביודנגסה, הגטו המוקף חומה של פרנקפורט, בנו של הבנקאי יעקב ברוך, וגדל תחת חוקים שאסרו על יהודים לטייל בגנים הציבוריים, לצאת מן הגטו בימי ראשון או להינשא בלא רשות.

עבודה וקריירה

כרטיס זה אומר בבירור שב-1818 הוטבל ללותרניות ונטל את השם לודוויג ברנה — המרה שנעשתה כדי להגיע אל החיים הציבוריים ולא מתוך אמונה, לאחר שב-1815 סולק ממשרת פקיד משטרה בפרנקפורט אך ורק משום שהיה יהודי — ושמעולם לא חדל אחר כך להגן על אמנציפציית היהודים, אחרי שכתב כבר ב-1816 את „למען היהודים” נגד החזרת ההגבלות הישנות. הוא יצר את העיתונות הפוליטית הגרמנית: כתב העת שלו „די ואגה” (1818–1821) וביקורות התיאטרון שלו הפכו את האופוזיציה הפוליטית לצורה ספרותית בעידן שבו לא היו לגרמניה פרלמנט ולא עיתונות חופשית, והצנזורה רדפה אותו ממדינה למדינה.

אחרי מהפכת יולי 1830 השתקע בפריז וכתב שם את „מכתבים מפריז”, מאה חמישה-עשר מכתבים שהוברחו לגרמניה ונקראו כמניפסט של דור: רפובליקניים, דמוקרטיים, מלאי בוז לנסיכים ולפחדנותם של הסופרים הגרמנים, ובכללם גתה, שאותו האשים באדישות לחירות.

השנים האחרונות

הוא והיינריך היינה, שני הסופרים היהודים-גרמנים הגדולים של הגלות, הסתכסכו קשות, והחיבור שהקדיש לו היינה אחרי מותו הוא מן הפולמוסים המפורסמים בספרות הגרמנית. ברנה מת משחפת בפריז ב-12 בפברואר 1837 ונקבר בפר לשז; אלפים ליוו את ארונו. פרנקפורט, שמנעה ממנו פרנסה, קראה לימים על שמו את כיכר ברנה.