Layla Murad

מוצא ושנות הנעורים

ליילא מוראד נולדה בקהיר ב-17 בפברואר 1918 למשפחה יהודית: אביה זכי מוראד, שנולד בשם אברהים זכי מרדכי, היה חזן וזמר נודע ממוצא יהודי-עיראקי, ואמה ג'מילה סלמון הייתה ממוצא יהודי-פולני, כך שהייתה יהודייה משני הצדדים וגדלה בקהילה היהודית של מצרים.

עבודה וקריירה

היא שרה בילדותה בצל אביה, הופיעה בסרטה הראשון בגיל ארבע-עשרה, וב-1938 העמיד אותה מוחמד עבד אל-והאב מולו ב„יחיא אל-חוב”, שעשה אותה כוכבת. בשנות הארבעים הייתה השחקנית המשתכרת ביותר בעולם הערבי, עם עשרים ושמונה סרטים — „ליילא הבדואית”, „ליילא התלמידה”, „ע'זל אל-בנאת” — ומאות שירים שעדיין שרים אותם. כרטיס זה אומר בבירור שהיא התאסלמה סביב 1946–1947, עם נישואיה לשחקן והבמאי אנואר וגדי, ושנשארה מוסלמית אחר כך. אז נתקלה הקריירה שלה חזיתית בפוליטיקה של האזור: אחרי 1948 האשימו אותה שמועות שתרמה כסף לישראל, האשמה שהכחישה ושחקירה מצרית מצאה חסרת בסיס, אך היא הועלתה שוב ושוב, בין השאר בעיתונות הסורית, ורדפה אותה שנים.

ב-1953 בחרה בה ממשלת הקצינים החופשיים לשיר את המנון המהפכה — שיקום רשמי. היא חדלה לשחק ב-1955, בגיל שלושים ושבע, וחיה עוד ארבעים שנה בהתבודדות כמעט מוחלטת וסירבה לראיונות. היא מתה בקהיר ב-21 בנובמבר 1995. הביוגרפיה של החוקרת חנאן חמאד, שיצאה ב-2022, מתעדת מן הארכיונים הן את מוצאה והן את המסע שנוהל נגדה.