Karl Wittgenstein

מוצא ושנות הנעורים

קרל ויטגנשטיין נולד בגוליס שליד לייפציג ב-8 באפריל 1847, נכדו של משה מאיר ויטגנשטיין, סוחר צמר ומנהל אחוזות יהודי מקורבאך שנטל את שם הנסיכות שבה חי.

עבודה וקריירה

אביו הרמן כריסטיאן ויטגנשטיין המיר את דתו לפרוטסטנטיות ונשא ב-1839 את פאני פיגדור, אף היא ממשפחה יהודית וינאית ובת דודו של הכנר יוזף יואכים; המשפחה עברה לווינה ב-1859. קרל נולד אפוא פרוטסטנטי, וכרטיס זה אומר בבירור שהייחוס היהודי עובר אצלו דרך הסבים משני הצדדים, שהממיר היה אביו ושהמשפחה לא קיימה מצוות — עובדה שכלל לא עניינה את הנאצים, שסיווגו ב-1938 את ילדיו שנותרו בחיים כיהודים והיה צריך לשחדם ברזרבות הזהב של המשפחה בחו״ל כדי שיעניקו להם מעמד של גרמנים.

בגיל שבע-עשרה ברח לניו יורק בלי פרוטה, עבד שנתיים כמלצר וכמורה לכינור, שב, סיים לימודי הנדסה ועלה בחמש-עשרה שנים משרטט למנהל תעשיית הברזל והפלדה של בוהמיה. בשנות השמונים שלט בקרטל הפלדה האוסטרי ובנה מן ההון הגדול באימפריה; הוא כתב בעיתונות בעד סחר חופשי ונגד הגנת המדינה, ופרש מהעסקים ב-1898 כדי לנהל את השקעותיו, רובן בחו״ל — מה שהציל את הון המשפחה מן המלחמה. הוא היה הפטרון הפרטי הגדול של וינה: מימן את ביתן הססציון של 1898, המניפסט בעל כיפת הזהב של האמנות החדשה, תמך בקלימט, בהופמן, במוזר וברודן, ומילא במוזיקה את ארמון ויטגנשטיין, שאליו באו לנגן ברהמס, מאהלר וריכרד שטראוס. ביתו היה קשה: שלושה מחמשת בניו שמו קץ לחייהם.

השנים האחרונות

הוא מת מסרטן הלשון בווינה ב-20 בינואר 1913, והוריש ללודוויג, שיש לו כרטיס משלו כאן, מן הירושות הגדולות באוסטריה — שאותה חילק לודוויג עד תומה.