Juan de Valdés

מוצא ושנות הנעורים

חואן דה ולדס נולד סביב 1500 בקואנקה שבקסטיליה, אחיו התאום של אלפונסו דה ולדס שיש לו כרטיס משלו באתר זה, ומקומו במדריך זה נשען על אותו תיק משפחתי: המילון הביוגרפי של האקדמיה המלכותית להיסטוריה קובע שאמם, מריה דה לה ברֶרה, באה ממשפחה יהודית קונברסה, וכך גם סבתם מצד האב.

עבודה וקריירה

כרטיס זה אומר בבירור מה משמעות הדבר הלכה למעשה: דודם מצד האם פרננדו דה לה ברֶרה נשרף בידי האינקוויזיציה ב-1491 כיהודי שחזר לסורו — והורשע, בלשון האקדמיה עצמה, בלא ראיות מספיקות — ואביהם ואחיהם הבכור הועמדו אף הם לדין על חסות למינים. חואן גדל נוצרי, למד באלקלה ונעשה המוכשר שבתלמידיו הספרדים של אראסמוס. „דיאלוג מרקוריוס וכארון” ו„דיאלוג התורה הנוצרית” משנת 1529 העמידו אותו לעיני האינקוויזיציה; ב-1531 עזב את ספרד לאיטליה ולא שב עוד.

ברומא ואחר כך בנפולי כתב, סביב 1535, את „הדיאלוג על הלשון”, ההגות הרצינית הראשונה על הקסטיליאנית כשפה ספרותית, שבה טען שיש לכתוב אותה כפי שמדברים אנשים משכילים — „אני כותב כפי שאני מדבר” — ספר מכונן של המחשבה הלשונית הספרדית שנדפס רק ב-1737. בנפולי כינס סביבו חוג שנמנו עמו ג'וליה גונזגה, פייטרו קרנסקי, ברנרדינו אוקינו ופייטרו מרטירה ורמילי, ולימד נצרות פנימית הנשענת על כתבי הקודש, שהאינקוויזיציה הרומית גינתה לימים; אחדים מתלמידיו הוצאו להורג או עברו לרפורמציה. הוא מת בנפולי באוגוסט 1541, וחיבורו הרוחני המרכזי, „מאה ועשר התבוננויות אלוהיות”, ראה אור לאחר מותו.