אלי ויזל

מוצא ושנות הנעורים

אליעזר ויזל נולד בסיגט שברומניה ב־30 בספטמבר 1928, בנם של שלמה ושרה ויזל, שהחזיקו חנות מכולת, ואחיהן של הילדה, ביאה וציפורה הקטנה. אתר פרס נובל מתאר אותו כסופר, פילוסוף והומניסט יהודי: הוא גדל במשפחה יהודית אורתודוקסית, למד עברית ותנ״ך מגיל שלוש ואחר כך תלמוד, והושפע מסבו מצד אמו שהיה חסיד.

עבודה וקריירה

ב־1944, בגיל חמש־עשרה, גורש עם משפחתו לאושוויץ, שם נרצחו אמו ואחותו הצעירה מיד עם ההגעה, ואילו הוא ואביו נשלחו לעבודת כפייה; הוא קיבל את המספר A-7713. בתחילת 1945 הובלו במצעד מוות לבוכנוואלד, שם נפטר אביו ב־29 בינואר, ואלי עדיין היה בחיים כשכוחות אמריקאיים שחררו את המחנה ב־11 באפריל 1945. הוא הועבר לצרפת עם ילדים יתומים אחרים, למד בסורבון ונעשה עיתונאי, ואחרי עשר שנות שתיקה, בעידודו של פרנסואה מוריאק, כתב את העדות שראתה אור בצרפתית בשם La Nuit ב־1958 ובאנגלית בשם Night ב־1960.

ב־1955 השתקע בניו יורק, נעשה אזרח אמריקאי, כתב חמישים ושבעה ספרים, רובם בצרפתית ובאנגלית, ומ־1976 לימד באוניברסיטת בוסטון כפרופסור למדעי הרוח על שם אנדרו מלון. ב־1 בנובמבר 1978 הקים הנשיא ג׳ימי קרטר את הוועדה הנשיאותית לשואה ומינה אותו ליושב ראש שלה, הגוף שעבודתו הובילה להקמת מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית בוושינגטון, ובשנים 1980 עד 1986 עמד בראש המועצה שבאה אחריה.

הוקרה

הוא לבדו קיבל את פרס נובל לשלום לשנת 1986, על היותו שליח לאנושות שהמסר שלו הוא מסר של שלום, כפרה וכבוד, ובאותה שנה ייסד עם אשתו מריון את קרן אלי ויזל למען האנושות. הוא נפטר בביתו במנהטן ב־2 ביולי 2016, בגיל שמונים ושבע, ולמחרת נקבר בוואלהלה שבמדינת ניו יורק.