Edwin Montagu

מוצא ושנות הנעורים

אדווין מונטגיו נולד בלונדון ב-6 בפברואר 1879, בנו של סמואל מונטגיו, הבנקאי וחבר הפרלמנט הליברלי שנעשה הלורד סוויית'לינג הראשון, במשפחה יהודית שומרת מצוות בקפדנות; הוא היה, אחרי הרברט סמואל ורופוס אייזקס, היהודי השלישי שישב בקבינט בריטי, ואחד המעטים מאוד שמעולם לא המירו את דתם.

עבודה וקריירה

חניך קליפטון וטריניטי קולג' בקיימברידג', שם עמד בראש ה"יוניון", הוא נכנס לפרלמנט כליברל ב-1906 ועלה תחת אסקווית' ולויד ג'ורג' דרך האוצר, דוכסות לנקסטר ומשרד התחמושת עד שנעשה, ביולי 1917, שר המדינה לענייני הודו. הצהרתו מ-20 באוגוסט 1917 חייבה את בריטניה לראשונה ל"מימוש הדרגתי של ממשל אחראי בהודו"; הדו"ח שכתב עם המשנה למלך הלורד צ'למספורד לאחר מסע ברחבי תת-היבשת הפך לחוק ממשל הודו של 1919, שיצר ממשלות מחוזיות נבחרות, והוא גינה את הגנרל דייר על הטבח באמריצר בנאום שהביא עליו את שנאת הימין האימפריאלי.

באותם חודשים נלחם בהצהרת בלפור בתוך הקבינט, בתזכיר שכותרתו "האנטישמיות של הממשלה הנוכחית", בטענה שבית לאומי יהודי יטיל ספק בנאמנות היהודים בכל מדינה אחרת — עמדה שכרטיס זה מציג כפי שהייתה, עמדתו של יהודי אנטי-ציוני, שהניסוח הסופי של ההצהרה תוקן כדי להשיב לה. הוא התפטר ב-1922 ומת בלונדון ב-15 בנובמבר 1924, בן ארבעים וחמש; אשתו ונטיה סטנלי התגיירה כדי להינשא לו.