ארתור קורנברג

מוצא ושנות הנעורים

ארתור קורנברג נולד בניו יורק ב-3 במרץ 1918, בן למהגרים יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו בברוקלין: יוסף ולנה כץ באו מגליציה האוסטרית ב-1900, וסבו מצד אביו שינה את שם המשפחה מקוולר לקורנברג כדי להתחמק מן הגיוס בנוטלו את זהותו של אדם שכבר שירת.

עבודה וקריירה

יוסף עמד למכונת תפירה בבתי המלאכה של הלואר איסט סייד קרוב לשלושים שנה, וכשבריאותו כשלה פתח חנות כלי עבודה קטנה בברוקלין, שם שירת ארתור לקוחות בגיל תשע. הוא למד בתיכון אברהם לינקולן ובסיטי קולג', והוסמך לרפואה ברוצ'סטר ב-1941; מאמרו הראשון צמח מסקר שערך בקרב חבריו ללימודים על צהבת קלה שהוא עצמו נשא. אחרי שנה כרופא אונייה בקריביים נקרא למכוני הבריאות הלאומיים, בילה את המלחמה בהאכלת חולדות בחיפוש אחר ויטמינים, מצא את העבודה משמימה, והתאהב תחת זאת באנזימים.

הוא יצא לברר כיצד מעתיק התא את התוכנית הגנטית של עצמו, וב-1956, באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בודד את האנזים הראשון המרכיב דנ״א חדש — פולימראז הדנ״א — ובאמצעותו ייצר דנ״א במבחנה בפעם הראשונה.

הוקרה

הוא חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1959 עם סוורו אוצ'ואה. אשתו סילבי רות לוי, ביוכימאית בעצמה, עבדה לצדו ותרמה תרומה של ממש לתגלית; ואחד משלושת בניהם, רוג'ר, יזכה בנובל משלו, בכימיה, בשנת 2006. קורנברג עדיין ניהל מעבדה בסטנפורד בשלהי שנות השמונים לחייו, ושם מת ב-26 באוקטובר 2007.