ויליאם דיוור

וויליאם גווין דיוור, ארכאולוג והיסטוריון אמריקני של המזרח הקדום, הוא מן החופרים הגדולים של ארץ ישראל: הוא ניהל את חפירות המוזיאון השמי של הרווארד והיברו יוניון קולג׳ בגזר בין 1966 ל־1990, את חפירות ח׳ירבת אל־קום וג׳בל קעקיר, ואת העבודה בתל אל־חיאט שבירדן; הוא היה פרופסור לארכאולוגיה ולאנתרופולוגיה של המזרח הקרוב באוניברסיטת אריזונה בין 1975 ל־2002, ואחר כך פרופסור מצטיין בלייקומינג קולג׳. מחקריו על תולדות ישראל ויהודה בימי המקרא, ועל ממצאים כמו פסלוני האשרה, עיצבו את הוויכוח המודרני על מה שהארכאולוגיה יכולה לאשש בכתוב המקראי ומה לא.

הוא בן לכומר אוונגליסטי, גדל באוונגליזם והיה בעצמו מטיף זמן מה, קיבל תואר בתאולוגיה ב־1959 ודוקטורט בהרווארד ב־1966, ואחר כך דחה את הנצרות והתגייר ליהדות רפורמית; היום הוא מגדיר עצמו הומניסט חילוני ולא־תאיסט — מסלול שראוי למסור אותו בדיוק כפי שהוא עצמו מנסח אותו.

אמתו והעמיקו בעזרת המקורות החיצוניים האלה.

מקור: Wikipedia — William G. Dever