רוברט סולו

מוצא ושנות הנעורים

רוברט מרטון סולו נולד בברוקלין ב-23 באוגוסט 1924, למשפחה יהודית, הבכור בשלושה ילדים, ועבר מבית הספר הציבורי בשכונה להרווארד במלגה, בגיל שש עשרה.

עבודה וקריירה

ב-1942 עזב לצבא ארצות הברית, שם הכניסה אותו הגרמנית שבפיו לצוות שיירט ותרגם את קשר האויב בצפון אפריקה, בסיציליה ובאיטליה, וב-1945 שב ללמוד אצל ואסילי לאונטייב, שעבורו חישב את מערך מקדמי ההון הראשון של מודל התשומה-תפוקה. ב-1949 הצטרף ל-MIT ונשאר בו כל חייו. השאלה שעליה השיב ב-1956 הייתה מניין באה הצמיחה. הכלכלנים הניחו שהתפוקה עולה משום שמדינה מוסיפה הון ועובדים; סולו בנה מודל שאפשר למדוד את השניים בנפרד, ומצא שהם מסבירים רק חלק מיעוטי מעליית התפוצה לנפש, ושהיתר בא ממשהו אחר — מדרכים טובות יותר לעשות דברים, שאותן כינה שינוי טכני.

חשבונאות הצמיחה, כפי שנקראה השיטה, פירושה שרמת החיים של מדינה בטווח הארוך תלויה פחות במה שהיא חוסכת ויותר במה שהיא לומדת, ומאז היא מכוונת את מדיניות הפיתוח.

הוקרה

הוא עבד שנים ארוכות בצוותא עם פול סמואלסון, קיבל את מדליית ג'ון בייטס קלארק ב-1961, את פרס נובל לכלכלה ב-1987 ואת מדליית החירות הנשיאותית ב-2014, וחינך ארבעה תלמידים — אקרלוף, שטיגליץ, דיימונד ונורדהאוס — שכל אחד מהם זכה בנובל משלו. הוא מת ב-21 בדצמבר 2023, בגיל תשעים ותשע.