Rav Yosef bar Hiyya

מוצא ושנות הנעורים

רב יוסף בר חייא נולד סביב 270 בבבל; יהודי ורב מן הדור השלישי לאמוראים, בילה את חייו בישיבת פומבדיתא, שם היה עמיתו ויריבו של רבה בר נחמני, שיש לו כרטיס משלו באתר זה.

עבודה וקריירה

התלמוד מעמיד אותם זה מול זה בביטוי שהיה למשל: רבה היה „עוקר הרים”, הדיאלקטיקן שחילץ עקרונות מן המקרים, ואילו יוסף כונה „סיני”, משום שהחזיק בזיכרונו את כל המסורת שקיבל, כל דבר מדברי הראשונים כפי שנמסר. כשהוצעה לשניהם ראשות הישיבה שאלו החכמים מה עדיף, סיני או עוקר הרים, והשיבו: סיני, שהכול צריכים למרי חיטיא — לבעל החיטים; יוסף בכל זאת ויתר, רבה עמד בראש עשרים ושתיים שנה, ויוסף נעשה ראש הישיבה רק לשנתיים וחצי האחרונות לחייו.

בזקנתו התעוור והוסיף ללמד, והתלמוד שימר את פסקיו על חובותיו של הסומא בהלכה, שנטענו מתוך מצבו שלו. מיוחס לו תרגום הנביאים לארמית בנוסח שנהגו בו בישיבות בבל, וציטוטים הפותחים ב„כדמתרגם רב יוסף” פזורים בתלמוד; אם חיבר אותו או מסר אותו — עדיין נדון. ואם מבקשים בבירור את תרומת דורו, הרי היא זו: זיכרונה של מסורת שלא הייתה קיימת בשום מקום מלבד ראשיהם של בני אדם, נשמרה בדייקנות, בלשון ובארץ שלא היו שלה, ונמסרה לדור שהעלה אותה על הכתב. הוא מת בפומבדיתא ב-333.