מקס פרוץ

מוצא ושנות הנעורים

מקס פרדיננד פרוץ נולד בווינה ב-19 במאי 1914 להוגו פרוץ, יצרן טקסטיל, ולאדלה גולדשמידט. המשפחה הייתה יהודית מצד מוצאה והטבילה אותו כקתולי; בשנותיו המאוחרות תיאר את עצמו כחסר דת, וסירב לפגוע בדתם של אחרים. הוריו רצו עורך דין, אך הוא למד כימיה באוניברסיטת וינה, סיים ב-1936 ונסע לקיימברידג' ללמוד קריסטלוגרפיית רנטגן אצל ג'. ד.

עבודה וקריירה

ברנל, שהפנה אותו אל החלבונים. הוא בחר בהמוגלובין של סוס משום שאפשר היה להשיג את גבישיו, והמולקולה העסיקה אותו כל חייו המקצועיים. כשסיפח היטלר את אוסטריה ב-1938 נמלטו הוריו לשווייץ בלי פרוטה; מלגת רוקפלר שהושגה בתמיכת לורנס בראג אפשרה לפרוץ להביאם לאנגליה במרס 1939. בריטניה עצרה אותו אז כנתין אויב ושלחה אותו לקנדה. בשובו לקיימברידג' הובילה אותו בקיאותו בקרח אל מבצע חבקוק, תוכנית חשאית לבנות משטח נחיתה ממוך עץ קפוא, שנבדקה בחדר קירור מתחת לשוק הבשר סמית'פילד.

המכשול בקריסטלוגרפיה היה בעיית הפאזה: העקיפה רושמת את עוצמת כל החזרה אך מאבדת את יישור הגלים, ובלעדיו אין להרכיב את התמונה. ב-1953 הראה פרוץ שהצמדת אטומים כבדים לחלבון והשוואת שני התבניות משיבה את הפאזות החסרות. ב-1959 הייתה בידיו מבנה ההמוגלובין, החלבון הגדול הראשון שנראה אי פעם לפרטיו, וב-1962 חלק את פרס נובל לכימיה עם ג'ון קנדרו. היחידה בקיימברידג' שייסד ועמד בראשה הפכה למעבדה לביולוגיה מולקולרית של ה-MRC. הוא מת בקיימברידג' ב-6 בפברואר 2002.