עדה יונת

מוצא ושנות הנעורים

עדה אסתר ליפשיץ נולדה בשכונת גאולה בירושלים ב-22 ביוני 1939, להלל ואסתר ליפשיץ, יהודים ציונים שבאו מזדונסקה וולה שבפולין ב-1933, בטרם קמה המדינה.

עבודה וקריירה

אביה היה רב ובן למשפחת רבנים; בני הזוג החזיקו מכולת, חלקו דירה קטנה ונאבקו בקושי, ואף על פי כן שלחו אותה אל עברה האחר של העיר, לבית ספר בבית הכרם, כדי שתקבל חינוך טוב. אביה מת בגיל ארבעים ושתיים, המשפחה עברה לתל אביב, והיא סייעה לאמה לפרנס. את כל הקריירה שלה עשתה במכון ויצמן ברחובות, והציבה לעצמה בעיה שהתחום ראה כחסרת סיכוי. הריבוזום הוא המכונה הקוראת את ההוראות הגנטיות ובונה מהן חלבונים, רבע מיליון אטומים, וכדי לראותו יש לגבשו — ואיש לא האמין שמבנה כה גדול וכה נייד יוכל לשבת דום בגביש.

יונת החלה ב-1980, עבדה שני עשורים מול ספקנות כמעט כללית, שאלה תכסיס מדובים בתרדמת חורף שהריבוזומים שלהם נערכים במערכים מסודרים, למדה להקפיא את גבישיה סמוך לאפס המוחלט כדי שאלומת הרנטגן לא תשמיד אותם קודם, ולבסוף מיפתה את הדבר אטום אחר אטום. המפות הראו בדיוק כיצד תוקעים כמה אנטיביוטיקות את המכונה וכיצד נעשים החיידקים עמידים. היא חלקה את פרס נובל לכימיה לשנת 2009 עם ונקטרמן רמאקרישנן ותומס סטייץ, האישה הישראלית הראשונה שקיבלה פרס נובל, ומתה ב-31 באוגוסט 2026.