Manfréd Weiss
Manfréd Weiss · כלכלה ועסקים
מנפרד וייס נולד בפשט ב-11 באפריל 1857 למשפחת סוחרים יהודית, ונשאר יהודי שומר מצוות כל חייו, תמך במוסדות הקהילה וסירב להמרה שהייתה מחליקה לו את הכניסה לאצולה ההונגרית.
11 avril 1857, Pest (Hongrie) — 25 décembre 1922, בודפשט
Hongrie (Autriche-Hongrie)
מוצא ושנות הנעורים
מנפרד וייס נולד בפשט ב-11 באפריל 1857 למשפחת סוחרים יהודית, ונשאר יהודי שומר מצוות כל חייו, תמך במוסדות הקהילה וסירב להמרה שהייתה מחליקה לו את הכניסה לאצולה ההונגרית.
עבודה וקריירה
עם אחיו ברטולד פתח ב-1882 בבית חרושת לשימורים שסיפק מנות קרב לצבא האוסטרו-הונגרי; מן הפחית עברו לתרמיל, וב-1892, אחרי פיצוץ במפעל בפשט, העביר את הייצור לאי צ'פל מדרום לבודפשט, לשטח ריק, ובנה שם בשלושים שנה את המתחם התעשייתי הגדול בהונגריה והשני בגודלו במונרכיה ההבסבורגית. צ'פל ייצר תחמושת ופגזים, ואחר כך פלדה, מכונות, מנועים, אופניים, אופנועים, מכוניות ומנועי מטוסים; בשיא המלחמה העסיק המפעל כשלושים אלף איש והיו לו נמל משלו, מסילה, תחנת כוח, בית חולים, בתי ספר ושיכוני פועלים מתקדמים לזמנם. פרנץ יוזף העניק לו אצולה ב-1896 ותואר ברון ב-1918.
השנים האחרונות
כרטיס זה אומר בבירור את ההמשך: הוא מת ב-25 בדצמבר 1922, וב-1944, תחת הכיבוש הגרמני, אילץ קצין האס-אס קורט בכר את יורשיו — ילדיו ומשפחותיהם, שאחדים מהם המירו את דתם — להעביר את כל קונצרן וייס מנפרד לידי האס-אס תמורת רשות לצאת לפורטוגל, אחד המקרים המתועדים ביותר של סחיטה כלכלית נאצית ממשפחה יהודית. מפעלי צ'פל הולאמו אחרי המלחמה ונשארו לב התעשייה של הונגריה הקומוניסטית; פועלי צ'פל היו מן הראשונים שהתקוממו ב-1956.
אמתו והעמיקו בעזרת המקורות החיצוניים האלה.
מקור: Magyar Életrajzi Lexikon ; Encyclopaedia Judaica, « Weiss, Manfréd » ; Csepel Művek, archives historiques
העמוד הזה מתפרסם בשבע שפות מתוך מקור אנגלי. התרגומים נבדקים, אך שגיאה עלולה לחמוק. אם מצאתם כזו בדף הזה — מילה שגויה, תאריך שאבד, משפט שאומר דבר שאינו באנגלית — ספרו לנו.
מנפרד וייס נולד בפשט ב-11 באפריל 1857 למשפחת סוחרים יהודית, ונשאר יהודי שומר מצוות כל חייו, תמך במוסדות הקהילה וסירב להמרה שהייתה מחליקה לו את הכניסה לאצולה ההונגרית.
מקור: Magyar Életrajzi Lexikon ; Encyclopaedia Judaica, « Weiss, Manfréd » ; Csepel Művek, archives historiques