Joe Slovo

מוצא ושנות הנעורים

ג'ו סלובו נולד באובליי שבליטא ב־23 במאי 1926 למשפחה יהודית שהיגרה לדרום אפריקה כשהיה ילד, והוא גדל ביוהנסבורג. הוא גדל במשפחה דתית ונעשה אתאיסט וקומוניסט, אך מעולם לא התכחש ליהדותו, ובשלהי חייו אמר לכתב העת Jewish Affairs שאינו ״מתגונן כלל בנוגע להיותו יהודי״ ושהוא ״די גאה בכך״. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב־1942, שירת כקשר בצפון אפריקה ובאיטליה במלחמה, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת ויטווטרסראנד בשנים 1946 עד 1950, לצד נלסון מנדלה.

עבודה וקריירה

ב־1949 נשא לאישה את רות פירסט, אף היא פעילה יהודייה נגד האפרטהייד, וב־1953 היה ממייסדי קונגרס הדמוקרטים, שאותו ייצג בוועדה שהכינה את אמנת החירות של 1955. ב־1956 הואשם במשפט הבגידה, ב־1958 בוטלו האישומים נגדו, הוא נעצר במצב החירום של 1960, וב־1961 היה לאחד ממנהיגי אומחונטו וה סיזווה, הזרוע החמושה של הקונגרס הלאומי האפריקני. בגלות מ־1963, בבריטניה, באנגולה, במוזמביק ובזמביה, היה ראש המטה של אומחונטו וה סיזווה; ב־1982, במפוטו, נרצחה רות פירסט בחבילת נפץ ששלחה משטרת האפרטהייד.

ב־1985 היה ללבן הראשון בוועד הפועל הלאומי של ה־ANC, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה עד שמחלתו אילצה אותו לפרוש ב־1991. עם שובו לדרום אפריקה ב־1990 נטל חלק במשא ומתן לסיום האפרטהייד, וב־1992 הציע את ״סעיפי השקיעה״, חמש שנות ממשל משותף עם ערובות לעובדי המדינה, שפרצו מבוי סתום. נלסון מנדלה מינה אותו לשר השיכון בממשלה הדמוקרטית הראשונה, ובדצמבר 1994 העניק לו את האיסיטוואלאנדווה סאפאראנקואה, העיטור הגבוה ביותר של ה־ANC. הוא מת מסרטן מח העצם בביתו ביוהנסבורג ב־6 בינואר 1995, ולאחר הלוויה ממלכתית נקבר בסווטו.