Albie Sachs

מוצא ושנות הנעורים

אלבי זקס נולד ביוהנסבורג ב־30 בינואר 1935, בנם של איש האיגודים המקצועיים סולי זקס ושל ריי גינסברג, והוא גדל עם אמו בקייפטאון. שני הוריו היו יהודים מליטא שהגיעו לדרום אפריקה בילדותם עם משפחות שנמלטו מרדיפת היהודים באימפריה הרוסית, והם גידלו אותו בבית חילוני לחלוטין; הוא מגדיר את עצמו אדם חילוני מאוד, הגאה להזדהות כיהודי. הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קייפטאון בגיל חמש עשרה, הצטרף ב־1952 למערכת ההתרסה, השתתף ב־1955 בקונגרס העם בקליפטאון, ובגיל עשרים ואחת נעשה עורך דין שהגן על נאשמים לפי חוקים גזעניים.

עבודה וקריירה

המשטרה החשאית הטילה עליו צווי הגבלה ועצרה אותו פעמיים בלי משפט בבידוד, 168 ימים בסך הכול, ועל כך סיפר בספר The Jail Diary of Albie Sachs, שיצא ב־1966, השנה שבה יצא לגלות. הוא בילה אחת עשרה שנים באנגליה, שם קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת סאסקס ב־1970 ולימד משפטים, ואחר כך אחת עשרה שנים במוזמביק כפרופסור למשפטים, ועם אוליבר טמבו סייע לנסח את קוד ההתנהגות של ה־ANC, שאסר עינויים. ב־7 באפריל 1988, במפוטו, פצצה שהטמינו סוכני הביטחון של דרום אפריקה במכוניתו גרמה לו לאבד את זרועו הימנית ואת הראייה בעין אחת.

תשובתו הייתה מה שכינה ״נקמה רכה״, דמוקרטיה לא־גזעית המושתתת על זכויות אדם ועל שלטון החוק, שעליה כתב בספר The Soft Vengeance of a Freedom Fighter ב־1990, השנה שבה חזר הביתה לעבוד על החוקה החדשה. אחרי הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב־1994 מינה אותו נלסון מנדלה לבית המשפט החוקתי החדש, שבו כיהן עד 2009 וכתב פסקי דין על זכות ההצבעה של אסירים ועל אנשים המאוימים בפינוי מבתיהם. הוא גם סייע לעצב את בניין בית המשפט באתר כלא אולד פורט ואת אוסף האמנות שלו, וב־2014 קיבל את פרס טאנג לשלטון החוק.