Denis Goldberg

מוצא ושנות הנעורים

דניס גולדברג נולד בקייפטאון ב־11 באפריל 1933, בנם של סם גולדברג, נהג משאית, ושל אנני פיינברג, תופרת, שני קומוניסטים שביתם היה פתוח לבני כל הגזעים. הוריו היו יהודים, שניהם ילידי לונדון, ילדיהם של יהודים מליטא שהיגרו לאנגליה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. הוא למד באוניברסיטת קייפטאון, שבה סיים ב־1955 לימודי הנדסה אזרחית, ועם אשתו אזמי הצטרף לקונגרס הדמוקרטים וארגן את תושבי שכונת עוני ליד סיימונס טאון לקראת קונגרס העם.

עבודה וקריירה

לאחר טבח שארפוויל ב־1960 הוחזק ארבעה חודשים במעצר בלי משפט, ואז נעשה קצין טכני באומחונטו וה סיזווה, הזרוע החמושה של ה־ANC, ובדצמבר 1962 סייע לנהל את מחנה האימונים הראשון שלה בתוך המדינה. הוא נעצר בחוות ליליסליף שבריבוניה ב־11 ביולי 1963, היה הנאשם מספר שלוש במשפט ריבוניה, וב־12 ביוני 1964 נידון למאסר עולם עם נלסון מנדלה ועם שישה אחרים, הצעיר שבהם והלבן היחיד. מאחר שהאפרטהייד הפריד בין אסירים לפי גזע, הוא לא נשלח לרובן איילנד אלא לכלא המרכזי של פרטוריה, והשתחרר ב־28 בפברואר 1985 אחרי עשרים ושתיים שנים מאחורי סורג ובריח.

בתו הילרי, שחיה בקיבוץ בישראל, ניהלה מאבק לשחרורו, והוא טס לשם היישר מהכלא כדי להתאחד עם משפחתו, ואחר כך פעל למען ה־ANC מלונדון עד קץ האפרטהייד. ב־1995 ייסד את Community HEART כדי לסייע לדרום אפריקנים עניים, ב־2002 חזר לארצו, וב־2010 פרסם את זיכרונותיו, The Mission.

השנים האחרונות

הוא קיבל ב־2009 את מסדר לותולי בדרגת כסף וב־2019 את האיסיטוואלאנדווה, העיטור הגבוה ביותר של ה־ANC, והקדיש את שנותיו האחרונות לבית התקווה, מרכז אמנויות לצעירי האוט ביי. הוא מת מסרטן ריאות בביתו בהאוט ביי, סמוך לקייפטאון, ב־29 באפריל 2020, בגיל שמונים ושבע.